4,016
עריכות
עריכה
אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'.}} | ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]] מובא{{הערה|ל"ד,עמ' ב'.}}, שזמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וכחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, אשר בלתי אפשרי לדעת, מתי זמנו במדויק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}. | ||
אזכור נוסף לגבי זמן | אזכור נוסף לגבי זמן שקיעת החמה מצוי ב[[תלמוד ירושלמי]], שם נאמר לגבי [[זריחת החמה]] שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"{{הערה|ברכות, ה"א, פ"בץ.}}. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי דין זה נוגע גם לגבי [[שקיעת החמה]]{{הערה|שם=שבת|סדר הכנסת שבת.}}. | ||
ב[[שולחן ערוך]] נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום | ב[[שולחן ערוך]] נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום. משקיעת החמה מתחיל זמן בין השמשות, שהוא נמשך מהלך שלשה רבעי מיל (בין 13.5 דקות עד 18 דקות), ומכאן ואילך הוא זמן צאת הכוכבים, שאז נראים ברקיע שלשה כוכבים בינונים שאינם נראים בשום אופן ביום{{הערה|א"וח, סימן רס"א.}}. | ||
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות". | במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות". | ||
==שיטות הפוסקים== | ==שיטות הפוסקים== | ||
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}. | *'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]], [[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}. | ||
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}. | *'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}. | ||