דוב בעריש וידנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לעריכה}}

רבי '''דב בעריש ווידנפלד''' הידוע יותר בכינוי '''הגאון מטשיבין (מטשעבין)''' ([[ה' שבט]] [[תרפ"א]]-[[י' חשוון]] [[תשכ"ו]]) היה מחשובי הרבנים בפולין, ולאחר עלייתו לארץ הקודש ייסד את ישיבת 'כוכב יעקב - טשעבין' ב[[ירושלים]], ועמד בראשה.

נולד ב[[ה' בשבט]] [[תרמ"א]] בעיר הרימלוב שב[[פולין]]. אביו היה רבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו, שהיה [[רב]] העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שקד שעות רבות בלימוד [[תורה]] והתפרסם בכל רחבי [[פולין]] בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ו[[אדמו"ר|אדמו"רי]] פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין. בקיץ [[ת"ש]] נעצר בידי [[המשטרה החשאית]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק ב[[סיביר]], שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש"ג]] הועבר לבוכרה, ובשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.

נפטר בירושלים בי' ב[[חשוון]] [[תשכ"ו]].

ב[[ירושלים]] ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שכיהן עד אז כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[לוד]] לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן על ידי הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.

רבי [[חיים גוטניק]] סיפר, שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על [[הרבי]] שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.

כמו כן, לאחר שהרבי קיבל את [[קבלת הנשיאות של הרבי|הנשיאות]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]], שלח לו הגאון מטשעבין מברק ברכה:

{{ציטוט|תוכן=לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד|מרכאות=כן}}.

כאשר ביקרו אותו י"ב אברכים משלוחי הרבי בשנת [[תשט"ז]], קיבל אותם בסבר פנים מיוחד, וביקש להזכיר את שמו ושם אמו לפני הרבי.  

 

[[קטגוריה:רבנים|וויינפלד דוב בעריש]]