מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
מ
קטגוריה
(←האיסור) |
מ (קטגוריה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''בישול ישראל''' | דבר שבושל על ידי יהודי עבר "'''בישול ישראל'''" ודבר שבושל על ידי גוי ללא התערבות של יהודי עבר "'''בישול נכרי'''" (או "'''בישולי עכו"ם'''"). חכמים גזרו שאסור לאכול כל תבשיל חשוב העולה על שולחן מלכים שבושל על ידי גוי, כאשר פעולת הבישול הייתה על ידי אש. | ||
דיני | דיני גזירת "בישול נכרי" מובאים ביורה דעה סימן קיב. | ||
==האיסור== | ==האיסור== | ||
חכמים גזרו על בישוליהם של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה, מהפסוק "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי"{{הערה|דברים ב, כח.}}, שכמו שמים לא השתנו מברייתן על ידי האור, כך גם אוכל שלא נשתנה על ידי האור{{הערה|ע"ז לז, ב.}}. | חכמים גזרו על בישוליהם של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה, מהפסוק "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי"{{הערה|דברים ב, כח.}}, שכמו שמים לא השתנו מברייתן על ידי האור, כך גם אוכל שלא נשתנה על ידי האור{{הערה|ע"ז לז, ב.}}. | ||
==טעם האיסור== | ===טעם האיסור=== | ||
טעם האיסור הוא משום [[חתונה|חתנות]], שלא יבואו להתחתן עם גויים. ומכיוון שהייתה | טעם האיסור הוא משום [[חתונה|חתנות]], שלא יבואו להתחתן עם גויים. ומכיוון שהייתה עולה מחשבה בגמרא שהאיסור הינו מה[[תורה]], רבנו תם למד שזוהי גזירה קדומה יותר מאשר גזירת הפת. כמו כן, בישול ואפיה אינם דבר אחד{{הערה|ע"פ הגמ' בביצה טו, ב.}}, שיוכללו בגזירה אחת. לכן כאשר ביטלו את גזירת הפת, לא ביטלו את גזירת הבישול{{הערה|ע"ז שם ד"ה והשלקות.}}. בנוסף לכך, [[רש"י]] כתב שהטעם הוא, בכדי שלא יתרגל לאכול אצל הגוי, שייתכן שהגוי ימסור לו דבר האסור להאכילה חלילה{{הערה|ד"ה מדרבנן – שם לו, א.}}. אך עיקר הטעם הוא, משום חתנות{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}. | ||
==גדריו== | ==גדריו== | ||
האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" | האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" - כפי שהוא, וגם באם עולה על שולחן מלכים בכדי ללפת בו את הפת או כפרפרת (כיוון שעיקר הטעם הוא משום חתנות, לכן הוא חל רק בדברים חשובים{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}). ובאם גוי בישלו, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל, אסור, משום בישולי עכו"ם{{הערה|ס"א.}}. | ||
הש"ך מביא | כמו כן, הש"ך מביא, שישנם הפוסקים כדעת ה[[רמב"ם]], שהאיסור הוא גם אם לא נשתנה מברייתו על ידי האש. עם זאת, נראה שהעיקר הוא כדעת רש"י והר"ן – שהאיסור הוא רק כאשר נשתנה. וכן דעת הפוסקים היא – שאין חילוק ביניהם{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}. | ||
פרי שנאכל בהיותו חי, אף שגוי בישלו עד שנעשה תבשיל, מותר לאכלו. בנוסף, אין חשש לכלי הגוי, שמא בישל בהם דבר אסור, כי סתם כליו אינם בני יומן{{דרושה הבהרה}}{{הערה|רמ"א בס"ב. וראה לקמן בסי' קכ"ב.}}. | |||
כמו כן, באם אדם עירב דבר שיכול להאכל חי עם דבר שאינו יכול להאכל, ובישלם הגוי ביחד – תלוי מי העיקר: אם הנאכל חי – זה יהיה מותר, ואם שאינו נאכל – זה יהיה אסור{{הערה|ס"ב.}}. | |||
אם הדבר נאכל כמות שהוא על ידי הדחק, פסק המחבר שהוא אסור, אך יש המתירים{{הערה|סי"ב.}}. | אם הדבר נאכל כמות שהוא על ידי הדחק, פסק המחבר שהוא אסור, אך יש המתירים{{הערה|סי"ב.}}. | ||
===אופן הבישול=== | ===אופן הבישול=== | ||
אם הגוי מלח או עישן את המאכל | אם הגוי מלח או עישן את המאכל, אין בעיה במאכל. כיוון שלא אומרים מלוח הוא כרותח בגזירה זו, וכן מעושן אינו כמבושל{{הערה|סי"ג.}}. | ||
וכן כבוש לא נחשב כמבושל, כיוון שצריך להיות דווקא בישול של אש{{הערה|רמ"א בסי"ג.}}. | וכן כבוש לא נחשב כמבושל, כיוון שצריך להיות דווקא בישול של אש{{הערה|רמ"א בסי"ג.}}. | ||
| שורה 141: | שורה 140: | ||
*[[כבשים של גויים]] | *[[כבשים של גויים]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:כשרות]] | ||