12,904
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
השיחה נאמרה ב[[חודש כסלו]], ועניינו של חודש כסלו מודגש בימים הטובים שיש בו, שהם ימי [[חג החנוכה]] ו[[יומי דפגרא חסידיים|יומי דפגרא החסידיים]] שבו - [[יו"ד כסלו]] [[י"ט כסלו]]. המשותף בין כל הימים האלה הוא השמן - נס פח השמן ב[[חנוכה]] וגילוי ה'שמן' של התורה - תורת החסידות ב[[יו"ד כסלו|יו"ד]] ו[[י"ט כסלו]]. | השיחה נאמרה ב[[חודש כסלו]], ועניינו של חודש כסלו מודגש בימים הטובים שיש בו, שהם ימי [[חג החנוכה]] ו[[יומי דפגרא חסידיים|יומי דפגרא החסידיים]] שבו - [[יו"ד כסלו]] [[י"ט כסלו]]. המשותף בין כל הימים האלה הוא השמן - נס פח השמן ב[[חנוכה]] וגילוי ה'שמן' של התורה - תורת החסידות ב[[יו"ד כסלו|יו"ד]] ו[[י"ט כסלו]]. והעניין של השמן הוא זה שנמשך בכל מקום - כמו ההמשכות של עצם הנשמה בנשמה הרמוזות בפרשת תולדות. | ||
ומכיון שחג חנוכה שמתחיל בחודש כסלו ממשיך גם ל[[חודש טבת]] צריך להבין את עניינו של חודש טבת. על טבת נאמר שהוא "ירח שהגוף נהנה מהגוף" שרומז על הנאתו של הגוף הגשמי מהעצם בעולמות העליונים. וזהו הסיבה שמדליקים נרות על פתח ביתו מבחוץ - הדלקת הנרות זהו השפעת העצם (הנשמה) על הגוף הגשמי, ודבר זה עושים ב"פתח ביתו" - דבר שגורם לבירור וזיכוך העולם. | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
*'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו. | *'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
*'''אותיות ו' - ח''''': ולפי זה מובן מדוע פרשת נח (העצם) נכתבה לפני פרשת תולדות (הגילויים) - פרשת נח מורה על ישראל שלפני התורה - כשהם עצם אחד עם הקב"ה, אך השלימות היא להכניס את ה"עצם" ב"גילויים" (תולדות) שמורים על מעשים טובים שבאים אחרי ועל-ידי התגלות העצם. ולפי זה מובן גם מדוע שמות הפרשיות לכאורה אינם מבטאות את תוכנם - שהשם "נח" מבטא עניין של "תולדה" ו"עצם" בעוד תוכן הפרשה הוא "מעשים טובים" ו"גילויים" כי כדי שיהיו גילויים שיובילו למעשים טובים צריך הקדמה של עניין ה"עצם". וכך גם בפרשת תולדות שם הפרשה מורה על בחינת ה"גילויים" ומעשים טובים ותוכן הפרשה הוא עצם ותולדה, אלא שבפרשה מדובר בגילויים (שם הפרשה) איך שהם מלובשים בעצם (תוכן הפרשה). | *'''אותיות ו' - ח''''': ולפי זה מובן מדוע פרשת נח (העצם) נכתבה לפני פרשת תולדות (הגילויים) - פרשת נח מורה על ישראל שלפני התורה - כשהם עצם אחד עם הקב"ה, אך השלימות היא להכניס את ה"עצם" ב"גילויים" (תולדות) שמורים על מעשים טובים שבאים אחרי ועל-ידי התגלות העצם. ולפי זה מובן גם מדוע שמות הפרשיות לכאורה אינם מבטאות את תוכנם - שהשם "נח" מבטא עניין של "תולדה" ו"עצם" בעוד תוכן הפרשה הוא "מעשים טובים" ו"גילויים" כי כדי שיהיו גילויים שיובילו למעשים טובים צריך הקדמה של עניין ה"עצם". וכך גם בפרשת תולדות שם הפרשה מורה על בחינת ה"גילויים" ומעשים טובים ותוכן הפרשה הוא עצם ותולדה, אלא שבפרשה מדובר בגילויים (שם הפרשה) איך שהם מלובשים בעצם (תוכן הפרשה). | ||
תולדותיו של יצחק הם יעקב ועשיו, יעקב מורה על הנשמה ועשיו על הגוף. וזוהי הסיבה שעשיו ויתר על הבכורה ליעקב - שהגוף הכניס עצמו בנשמה, ועל-ידי כך מתגלה בו העצם. וזהו גם הסיבה שכתב רש"י "אלה תולדות יעקב ועשיו האמורים הפרשה" - יעקב קודם לעשיו שיעקב (הנשמה) נכנסת בעשיו (הגוף) ועל ידי קיום התורה ומצוות (האמורים בפרשה) מגלה בו את העצם. | תולדותיו של יצחק הם יעקב ועשיו, יעקב מורה על הנשמה ועשיו על הגוף. וזוהי הסיבה שעשיו ויתר על הבכורה ליעקב - שהגוף הכניס עצמו בנשמה, ועל-ידי כך מתגלה בו העצם. וזהו גם הסיבה שכתב רש"י "אלה תולדות יעקב ועשיו האמורים הפרשה" - יעקב קודם לעשיו שיעקב (הנשמה) נכנסת בעשיו (הגוף) ועל ידי קיום התורה ומצוות (האמורים בפרשה) מגלה בו את העצם. וזהו גם עניין הדלקת נר חנוכה - שהדלקת הנרות רומזת על הכנסת העצם בגוף. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||