חברותא: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 3,545 בתים ,  4 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבדוה}}
{{עריכה}}
{{עריכה}}
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
{{חלונית
|תוכן = "האדם דומה לאבן. כשהיא עומדת בפני עצמה – אין היא מחוללת מאומה, אבל כשמקישים אבן באבן – יוצאים ניצוצות אש. זה כוחה של חברותא"
|מקור = רבי מרדכי מלכוביץ
}}
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].
===מקור השם===
===מקור השם===


המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".


===דברי חכמים בשבח השיטה===
===מעלתה===
 
יש הטוענים כי בדברי [[חז"ל]] מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים ב[[תלמוד בבלי]] במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"{{מקור}}. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.
 
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"{{מקור}}. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר"{{מקור}}, כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו.
 
===בחירת חברותא===
מנהגו של אדם לבחור חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד ומאפיינים אותו. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.
 
===תועלתה===
 
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]


===במשנתו של הרבי===
===במשנתו של הרבי===
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.


===בחירת חברותא (2)===
===בחירת חברותא===
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|1=לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}, בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}


4,016

עריכות