התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 50: שורה 50:
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד..}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד..}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.


ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי"ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ך]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.  
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי"ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ך]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.  


במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.
בשמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו השני, [[המרהי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]], והוא תכנן לשבות שם את [[חג פסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] לעיירה בקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי"ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?! [[המהרי"ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה}} לימים המהרי"ל כתב על כך באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח}}.


אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.
12,906

עריכות