74
עריכות
הוספה מהותית לאחר הצעה בדף השיחה
(←הקמתו) |
(הוספה מהותית לאחר הצעה בדף השיחה) |
||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
===מוקד הלכה=== | ===מוקד הלכה=== | ||
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים. | בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים. | ||
==סמכות בית הדין== | |||
הרבי מינה את ביה"ד כבי"ד קבוע לחסידות חב"ד באה"ק, ושבתוקף סמכותו להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין אנ"ש. במכתב הברכה להקמת ביה"ד {{הערה|אג"ק חל"א ע' של}} קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד. | |||
במשך השנים ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א}}. בהזדמנות נוספת{{הערה|התוועדות י"א ניסן תשמ"א}} הגדיר הרבי את ביה"ד "הם הבאי כח שלי באה"ק". הדברים חזרו על עצמם במענות רבים בהזדמנויות שונות וביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|זאת חנוכה תנש"א}}, "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו}}, "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג}}, "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|ר"ח אייר תשמ"ט}}. ועוד כהנה רבות. | |||
במשך השנים קמו בתוך חב"ד גופים ואנשים פרטיים וערערו על סמכותו זו של ביה"ד ואף תבעו את חבריו לדיון בביה"ד הרבני הגדול ובבית המשפט, בגין הטענה שאין בסמכות ביה"ד המשתייך לצד אחד בחב"ד לפסוק למשתייכים לצד השני, וכן בשל כך שאין בסמכות בי"ד רבני חב"ד לקבוע את הרכב החברים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ללא דיון מסודר. | |||
בפסקי הדין שונה זה של בית הדין הרבני הגדול בירושלים שתמך לחלוטין בעמדת הרבי כפי שיוצגה ע"י בית הדין{{הערה|ב' כסלו תשס"ג תיק 900026949-35-1}}, מפסק הדין של בית המשפט שפסק כי מבחינה חוקית אין לדברי הרבי על ההנהגה בחב"ד תוקף רשמי בחוקי מדינת ישראל וע"כ אין לה תוקף מחייב לכלל חסידי חב"ד{{הערה|בית המשפט המחוזי מרכז ה"פ 36294-07-11}} (עפ"ל). | |||
במכתב ששלח למזכיר ביה"ד בקשר לדיון בבית הדין הרבני הגדול ציטט הרב הראשי הרב מרדכי אליהו מיחידות עם הרבי בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"{{הערה|https://col.org.il/news/55272 הכתבה באתר col}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||