391
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אויפעפענען (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==== דעת הרבי ==== | ==== דעת הרבי ==== | ||
[[תמונה:מכתב מהרבי.jpg|left|thumb|150px|דעת ה[[רבי]] (צילום מתוך האגרות קודש)]] | [[תמונה:מכתב מהרבי.jpg|left|thumb|150px|דעת ה[[רבי]] (צילום מתוך האגרות קודש)]] | ||
נקבר סמוך ל[[יעקב אבינו|יעקב]], וסמוכה לו, צפורה - אשתו. לקושיתו להמובא ביל"ר פ' ברכה מס' התמונה '''שמשה וצפורה נקברו ב[[מערת המכפלה]]''' שהוא היפך מכמה מחז"ל - הרי בכמה ענינים מצינו מדרשות חלוקות. ולהעיר ממדרש שלישי (ספרי הובא ביל"ר שם) דמחילה יוצאת מקבורתו של משה לקבורתם של אבות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט | נקבר סמוך ל[[יעקב אבינו|יעקב]], וסמוכה לו, צפורה - אשתו. לקושיתו להמובא ביל"ר פ' ברכה מס' התמונה '''שמשה וצפורה נקברו ב[[מערת המכפלה]]''' שהוא היפך מכמה מחז"ל - הרי בכמה ענינים מצינו מדרשות חלוקות. ולהעיר ממדרש שלישי (ספרי הובא ביל"ר שם) דמחילה יוצאת מקבורתו של משה לקבורתם של אבות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל}}. | ||
== משה רבינו בתורת החסידות == | == משה רבינו בתורת החסידות == | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}} | ||
'''משה רבינו''' הינו ההגדרה המדויקת לדרגתו של [[נשיא הדור|נשיאי]] כל הדורות, אשר הם מעבירים בעולם את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה | '''משה רבינו''' הינו ההגדרה המדויקת לדרגתו של [[נשיא הדור|נשיאי]] כל הדורות, אשר הם מעבירים בעולם את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לאין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, המכונה "איש האלהים" - "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים"{{הערה|הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהילים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.}}. | ||
משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]]. | משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
משה רבינו הוא בבחינת [[שושבינא דמלכא]], לעומת אהרון שהוא בבחינת [[שושבינא דמטרוניתא]]. | משה רבינו הוא בבחינת [[שושבינא דמלכא]], לעומת אהרון שהוא בבחינת [[שושבינא דמטרוניתא]]. | ||
בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] | בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון. | ||
לגבי משה רבינו מובאת דעה בחז"ל {{הערה|סוטה יג, סוף עמוד ב}} אשר "לא מת משה", "מה להלן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש". הרבי ביאר ענין זה באריכות בכמה וכמה מקומות {{הערה|ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה א' לפ' שמות}}. | |||
=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] === | === משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] === | ||
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]] {{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}. | הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]] {{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}. | ||
הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה. | |||
אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}} | אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}} | ||