6,031
עריכות
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים. | [[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים. | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
===ביקור הרבי הריי"צ=== | ===ביקור הרבי הריי"צ=== | ||
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]]. | [[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]] | ||
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]]. | |||
גם בדרך חזור התעכב [[אדמו"ר הריי"צ]] לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים. | גם בדרך חזור התעכב [[אדמו"ר הריי"צ]] לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים. | ||
קהילת חב"ד ניסת לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי הקודם אך המאמצים לא הצליחו, ובסוף שנות הנו'ן נהרס הבניין. | |||
===התייסדות הקהילה=== | ===התייסדות הקהילה=== | ||
בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב לרגל שנת השבעים של הרבי, הודיע הרבי על הקמת ע"א מסודות, אנ"ש שרובם היו מאוגדים סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד בתענ"ך, שמעו את השידור, שכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה בעיר לבית התחנה המרכזית, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובעצם כנראה הקימו את המוסד הראשון שקם בפועל ממש, כאחד מ [[ע"א מוסדות]] לרגל שנת השביעים. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' [[אברהם דונין]], ר' [[שמעון רוזברג]] ור' [[חיים שלום סגל]]. ורבים נוספים לקחו חלק בפעילות כהמשפיע ר' [[דוד קרץ]], ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד. | בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב לרגל שנת השבעים של הרבי, הודיע הרבי על הקמת ע"א מסודות, אנ"ש שרובם היו מאוגדים סביב בית הספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חב"ד בתענ"ך, שמעו את השידור, שכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה בעיר לבית התחנה המרכזית, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובעצם כנראה הקימו את המוסד הראשון שקם בפועל ממש, כאחד מ [[ע"א מוסדות]] לרגל שנת השביעים. על ניירות חשבון הבנק היו כתובים ר' [[אברהם דונין]], ר' [[שמעון רוזברג]] ור' [[חיים שלום סגל]]. ורבים נוספים לקחו חלק בפעילות כהמשפיע ר' [[דוד קרץ]], ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד. | ||
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים | הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים. החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות. | ||
הקיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות. | |||
בתחילה הי' לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד ברחובות הנשיא 2, במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בעיר. | |||
על פי בקשת מתפללים המקרובים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששכון גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. | |||
בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים. | |||
במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה. | במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה. |
עריכות