שלום זאב קרוגליאק: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "מוסקבה " ב־"מוסקבה "
מ (החלפת טקסט – " תקיעת שופר" ב־" תקיעת שופר")
מ (החלפת טקסט – "מוסקבה " ב־"מוסקבה ")
שורה 7: שורה 7:
לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] בתקווה להיטמע בין מליוני התושבים, כך הבולשביקים לא ימצאו את האב שכיהן במשרה רבנית. אולם זמן קצר לאחר הגיעם למוסקבה, נסע הרב אהרן קרוגליאק בחשמלית, וגוי אנטישמי דחף אותו החוצה בעת הנסיעה. רגליו נפגעו באורח קשה והוא נותר נכה לכל ימי חייו.  
לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] בתקווה להיטמע בין מליוני התושבים, כך הבולשביקים לא ימצאו את האב שכיהן במשרה רבנית. אולם זמן קצר לאחר הגיעם למוסקבה, נסע הרב אהרן קרוגליאק בחשמלית, וגוי אנטישמי דחף אותו החוצה בעת הנסיעה. רגליו נפגעו באורח קשה והוא נותר נכה לכל ימי חייו.  


בעקבות זאת נאלץ הנער שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו במוסקבה החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד.  
בעקבות זאת נאלץ הנער שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו ב[[מוסקבה]] החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד.  


כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים באוניברסיטה. את לימודיו עשה במסגרת 'לימודי ערב' כדי שלא לחלל [[שבת]]. למרות היותו במסגרת האוניברסיטה הוא נשאר חזק ברוחו והיה ירא אלוקים.
כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים באוניברסיטה. את לימודיו עשה במסגרת 'לימודי ערב' כדי שלא לחלל [[שבת]]. למרות היותו במסגרת האוניברסיטה הוא נשאר חזק ברוחו והיה ירא אלוקים.


==עסקנות הכלל==
==עסקנות הכלל==
כבר בצעירותו נטל ר' שלום-זאב חלק בעסקנות הכלל. במוסקבה היה אז ארגון חשאי בשם '[[אחים]]', שמטרתו היתה לסייע ל[[תמימים]] שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על-ידי ה[[קומוניסטים]] בגין היותו שומר [[מצוות]]. ר' שלום-זאב התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה.  
כבר בצעירותו נטל ר' שלום-זאב חלק בעסקנות הכלל. ב[[מוסקבה]] היה אז ארגון חשאי בשם '[[אחים]]', שמטרתו היתה לסייע ל[[תמימים]] שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על-ידי ה[[קומוניסטים]] בגין היותו שומר [[מצוות]]. ר' שלום-זאב התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה.  


בשנת [[תרצ"ט]] נישא עם מרת לאה, בת הרב יעקב דיין. החתונה התקיימה בבית משפחת פלנט במוסקבה. כשנה לאחר החתונה נולד בנם הבכור, ר' דוד ישעיהו. במשך השנים נולדו להם עוד שלושה ילדים; מרת שרה איטה (לרנר), ר' אברהם יעקב ור' חיים צבי.  
בשנת [[תרצ"ט]] נישא עם מרת לאה, בת הרב יעקב דיין. החתונה התקיימה בבית משפחת פלנט במוסקבה. כשנה לאחר החתונה נולד בנם הבכור, ר' דוד ישעיהו. במשך השנים נולדו להם עוד שלושה ילדים; מרת שרה איטה (לרנר), ר' אברהם יעקב ור' חיים צבי.  


בית משפחת קרוגליאק במוסקבה היה פתוח לכל דיכפין. עובדה זו היתה חשובה בפרט באותם ימים לא קלים, כאשר יהודים רבים רעבו לפת לחם. באורח קבע היה על השולחן לחם, תפוחי אדמה ודג מלוח, וכל מי שרצה בא וסעד את ליבו. כל זאת למרות המצב הכלכלי הלא-קל של הזוג הצעיר.  
בית משפחת קרוגליאק ב[[מוסקבה]] היה פתוח לכל דיכפין. עובדה זו היתה חשובה בפרט באותם ימים לא קלים, כאשר יהודים רבים רעבו לפת לחם. באורח קבע היה על השולחן לחם, תפוחי אדמה ודג מלוח, וכל מי שרצה בא וסעד את ליבו. כל זאת למרות המצב הכלכלי הלא-קל של הזוג הצעיר.  


באותם ימים עבד ר' שלום-זאב במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן. בשל אילוצי העבודה נותר ר' שלום-זאב מאחור. לאחר זמן החליטו השלטונות להעביר את המפעל ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן, שם התאחדה המשפחה מחדש לאחר חודשים ספורים של פרידה וחוסר וודאות.  
באותם ימים עבד ר' שלום-זאב במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן. בשל אילוצי העבודה נותר ר' שלום-זאב מאחור. לאחר זמן החליטו השלטונות להעביר את המפעל ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן, שם התאחדה המשפחה מחדש לאחר חודשים ספורים של פרידה וחוסר וודאות.