עפולה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 200 בתים ,  30 בינואר 2016
שורה 6: שורה 6:


===התייסדות הקהילה===
===התייסדות הקהילה===
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). השליח הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]], מייסד בית חב"ד עפולה ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.


בשנת תשל"ט קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.
בשנת תשל"ט קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הצטרף הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]], על מנת לשמש כמזכיר בית חב"ד תחת הרב רוזנברג על מנת לפעול לחיזוק צביונה היהודי של העיר ולחזק את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות. בהמשך הצטרף לפעילות הרב שלמה סגל שבמקור נשלח ע"י הרבי לכפר תבור אך בחר משום מה לעבור לעפולה ולסייע לאחיו.


מכיון ולקהילה החב"דית לא היה בית כנסת משלה, קבעו אנשי הקהילה את מקום התפילה בבית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ושמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.
מכיון ולקהילה החב"דית לא היה בית כנסת משלה, קבעו אנשי הקהילה את מקום התפילה בבית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ושמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.
שורה 14: שורה 14:
במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.
במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.


בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, ומלבד גן חב"די לא פועל בעיר אף מוסד המנוהל על ידי חסידי חב"ד.
בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, וכיום פועלים בעיר מס' מוסדות בניהול חסידי חב"ד.


== בתי חב"ד בעיר ==
== בתי חב"ד בעיר ==
משתמש אלמוני