8,768
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עדכון|כל הערך=כן}} | |||
'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם. | '''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם. | ||
== היסטוריית העיר == | == היסטוריית העיר == | ||
בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי | בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השוודים; בשנת [[תקע"ג]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ. | ||
שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים. | שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל. | בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל. | ||
במהלך [[מלחמת העולם | במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת. | ||
== ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב == | == ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב == | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?". | ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?". | ||
בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] | בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]]. | ||
===ויכוח שקלוב=== | ====ויכוח שקלוב==== | ||
====הוויכוח הראשון==== | |||
אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם הררא"ק ל[[שקלוב]],להתווכח שם עם גדולי המתנגדים. | |||
בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו"ר הזקן]] לקהילת [[אנ"ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק. | |||
====הוויכוח השני==== | |||
בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה. | |||
===לאחר המאסר=== | בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]]. | ||
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. | |||
====לאחר המאסר==== | |||
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב. | |||
== הקהילה החסידית == | == הקהילה החסידית == | ||
למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי | למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי ה[[מתנגדים]] היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי | ||
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. | בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. | ||
משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]). {{ | משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]).{{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}. | ||
בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג | בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[יהודה לייב דון יחיא|יהודה לייב]] נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא. | ||
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. | הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. | ||
| שורה 68: | שורה 73: | ||
== ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב == | == ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב == | ||
בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. | בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו בה: | ||
* הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקנ"ד. | * הלכות תלמוד תורה של [[אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]]. | ||
*[[ | * לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]] ו[[תק"ס]]. | ||
*[[סידור אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשנת [[תקס"ג]]. | |||
*[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]] נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו חלק רביעי "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]". | *[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]] נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו חלק רביעי "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]". | ||
*[[פוקח עוורים]] של [[אדמו"ר האמצעי]]. | *[[פוקח עוורים]] של [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
| שורה 77: | שורה 83: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
[[קטגוריה:מדפיסי ספרים]] | |||
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}} | ||