הדר התמימים בת ים: הבדלים בין גרסאות בדף

בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב”ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה, בצער רב, לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב”ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל ‘[[הדר התמימים בת ים]]’ שפועל עד עצם היום הזה{{כלומר}}.

כבר למחרת בבוקר ישב עם אותם ארבעה צעירים, ופתח למעשה את ישיבת ‘הדר התמימים’ בשיעור חסידות.  

“עפ”י התכנית וכו’ הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים”.  

כך זכתה ישיבת ‘הדר התמימים’ לקבל מהרבי שליט”א את היחס הנעלה של ‘[[תומכי תמימים]]’.  

לכל בחור או שניים היה סניף [[צבאות ה’]] בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע וב[[שבת]]. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה’, בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע. כיוון שלמדריכים היה קשר הדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו – בעקבות זאת – לאסוף כמות עצומה של ילדים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]]. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות ל”ג בעומר בבת-ים כארבעת אלפים ילד.  

גם ל’[[שידורים]]’ שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל [[אידיש]]. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה לעברית.