שקלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים בעיר.

 

הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]].

 

אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת.

ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]].

אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם הררא"ק ל[[שקלוב]],להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.

בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו"ר הזקן]] לקהילת [[אנ"ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.

בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]].

פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב.

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי ה[[מתנגדים]] היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי  

 

 

בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[יהודה לייב דון יחיא|יהודה לייב]] נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.  

* [[שמעון מנשה חייקין]].

== ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב ==

בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו בה:

 

* לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת [[תקנ"ד]] ו[[תק"ס]].  

*[[סידור אדמו"ר הזקן]] נדפס לראשונה בשנת [[תקס"ג]].

*[[ספר התניא]] - בשנת [[תקס"ו]]. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של [[אגרת התשובה]] מהדורה בתרא. בשנת [[תקע"ד]] נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו חלק רביעי "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]".

[[קטגוריה:מדפיסי ספרים]]