כבש (בעל חי)
כבש (או טלה) הוא בעל חי ביתי הנקרא בתורה מקבוצת ה"צאן" ומשמש כדוגמה לעדינות.
עניינועריכה
בבהמות השור נחשב לפראי יותר, ולכן יש מעט קרבנות שמקריבים משור (כמו למשל פר של כהן משיח שחטא), וכן העז שעדינה יותר מהשור אבל מכיון שיש לה שערות המורות על דינים והיא עזה יותר, לכן מקריבים ממנה פחות מהכבש שהוא הבהמה העדינה ביותר. לעומת זאת שורש הכבשים הוא גבוה ביותר, ועל כך נאמר בפרשת וישב כי יעקב כשהיה בבית לבן הפריד את הכשבים כלומר שהפרידם משורשם העליון והוריד אותם לעולם על מנת שיוכלו לתקנם[1].
הכבשים כמשל לעדינות והכנעהעריכה
שורש ההכנעה שיש לכבש הוא מכיון ששורש הבהמות הוא מעולם התוהו לכן יש בבהמות כוחות ששרשם למעלה מכח האדם ולכן האדם ניזון מבשרם, ובכבש טבע ההכנעה בולט יותר משאר בעלי חיים. זו גם הסיבה לכך שבזריקת הדם על גבי המזבח העלו ותיקנו את הבהמות לשרשם עלייתם היא על ידי האדם שהוא מעולם התיקון[2].
הכבשים נמשלו לעבודת הצדיקים וכמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב אלו מעשיהם של צדיקים, וכתי' את ה' האמרת היום אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ה' אלקינו ה' אחד אין כיוצא בו, אף אני אעשה אתכם חטיבה א' בעולם מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וזהו ה' האמרת ה' האמירך, וזה מרמז על הכבש שנקרא "אימרא" בלשון חז"ל[3].
בפסוק נאמר "רחל לפני גוזזיה נאלמה" ורחל היינו כבש והוא בחינת מלכות שנמשלה לרחל. לפי שמצינו שיש ברחל טבע ההכנעה יותר מכל הבהמות. וגם לכל רואה מעירה רחמים עליה וקולה קול המעורר רחמנות. וגם שמנחת את עצמה לגזוז ולא תשמיע קולה מה שאין כן כל הבהמות לא ישקוטו ולא ינוחו כשיבואו לגוזזם (וכל זה היא בחינת ההכנעה וביטול בחינת ונפשי כעפר לכל תהיה). והדוגמה בזה בשכינה אשר יורדת להשפיע לבי"ע ומחיה גם את החיצונים וסובלת זה ויניקתם מהשערות וזהו ענין לפני גוזזיה נאלמה[4].
הכבש כמשל לרפיסותעריכה
ועבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.
יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:
1) עז - המסמלת עזות פנים וכו'.
2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.
וזהו "מכם קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם[5].
ראו עודעריכה
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן ח"א מאמר ויצא
- ↑ שם תקסו ח"א
- ↑ תורת שמואל חוקת ע' תרו
- ↑ לקוטי תורה
- ↑ מתוך הספר ערכים בחסידות ערך אדם כי יקריב