כ"ב באלול
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ב באלול הוא היום העשרים ושניים בחודש אלול. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש שבט בשנה שחלפה.
אירועים ביהדותעריכה
- נקבע במגילת תענית כיום-טוב "תבנא לקטלא רשעים"[1].
- ה'קפ"ז – רבי יעקב בן משה מולין (המהרי"ל, מהר"י סגל), רבה של מגנצא, מח"ס שו"ת מהרי"ל ומנהגי מהרי"ל, נפטר.
- תק"מ – רבי אלחנן אשכנזי, מחבר ספר 'סדרי טהרה', נפטר.
- תרס"ו – רבי דב בעריש לייפער מנדבורנה – סאטמר, נפטר.
- תרפ"ז – רבי אליהו חיים אבולעפיה, מרבני טבריה, נפטר.
- תרצ"ה – רבי אליהו אילוז, רבה של טבריה, נפטר.
- תרס"ג – רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל, מחבר ספר 'עמק החכמה', נפטר.
ימי חב"דעריכה
אירועיםעריכה
נולדועריכה
- ת"ש – הרב אשר זיילינגולד, שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר סט. פול שבמניסוטה ארה"ב, ורב בית הכנסת 'עדת ישראל' במשך למעלה מחמישים שנה.
- תש"ג – אריאל זילבר, חסיד חב"ד, זמר ומלחין.
- תש"ה – הרב מני מנחם מענדל וולף, מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש, וסניף המרכז לעניני חינוך.
- תש"ה - הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
נפטרועריכה
- תרצ"ז – הרב שמואל נימוטין, שליח הרבי הרש"ב לפטרבורג.
- תשכ"ה – הרב אברהם פריז, בא כוח המרכז לענייני חינוך ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש.
- תשל"ז – הרב יהודה לייב צייטלין, מאנ"ש במונטריאול, סוחר, וממקימי ותומך מוסדות החינוך החב"דיים בעיר.
- תשמ"ו – הרב שמואל יצחק רייצס, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, שו"ב בקראון הייטס.
הערות שוליים
- ↑ "מפני שהיו יונים שרויים בארץ ישראל ולא היו ישראל יכולים לשלוח יד ברשעים שבהם עד שיצאו משם. המתינו להם ג' ימים אם יעשו תשובה, ולא עשו תשובה. כיון שראו שלא עשו תשובה, נמנו עליהם והרגום, ואותו היום שהרגום עשאוהו יום-טוב".
הפתגם היומי - כ"ב באלול - מלוח היום יום |
---|
תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות.
תרגום מאידיש: תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, לא להידקר, כי "בצפרנים הן - (הסטרא אחרא) - נאחזות", כל דקירה היא קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים, כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות. |