ימים נוראים
המושג ימים נוראים - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה[1] ויום הכפורים[2]. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפילות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "מחזור".
משמעות המושגעריכה
תקופה זו כוללת את עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
כמו כן התקופה מתאייפנת בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
מקור המילהעריכה
המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר להקב"ה: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"[3],"ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"[4].
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע,[5] מתחילה בפסוק:"שובה ישראל עד ה' אלוקיך". נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- יום הכיפורים.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
זמנםעריכה
ישנם החולקים על זמן הימים הנוראים. אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך שלו[6]:
"ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...". כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר[7] כותב אדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...", ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה[8].
ראש השנה ויום הכיפוריםעריכה
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[9], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
בתורת החסידותעריכה
במענה של הרבי ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:
לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת]
