זלמן נחמיה גולדברג

הרב זלמן נחמיה גולדברג המכונה גם הגרז"ן, (י' שבט תרצ"אל' מנחם אב תש"פ) שימש כעורך האנציקלופדיה תלמודית, דיין בבית הדין הגדול, אב"ד לדיני ממונות וראש כולל וישיבת דרכי משה.

הרב גולדברג
הרב גולדברג כותב אות בסיום כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל

תולדות חייםעריכה

נולד ברוסיה בי' שבט תרצ"א לאביו הרב אברהם גולדברג - שהיה בקשרים טובים עם אדמו"ר הריי"צ[1], ולאמו מרת פריידל. שניים מדודיו של הרב גולדברג למדו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בשנת תרצ"ה עלה יחד עם הוריו לארץ הקודש.

בשנת תשי"ד נשא את רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. הם התגוררו בשיכון חב"ד ירושלים.

הרב גולדברג היה גאון עצום. שימש כדיין בבית הדין הגדול, ראש כולל וישיבת "דרכי משה" סדיגורה שבירושלים.

שימש כאב"ד "הישר והטוב" לדיני ממונות ובשנותיו האחרונות שימש כעורך ראשי באנציקלופדיה תלמודית.

שיש גם כראש ישיבת דעת משה.

כתב ספרים רבים.

נפטר בל' מנחם אב תש"פ, לאחר שעבר אירוע מוחי.

קשריו עם חב"דעריכה

 
מכתב אדמו"ר הריי"צ לאביו בנוגע להצלחתו בלימודים

במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם חב"ד.

הוא שימש כראש כולל בנחלת הר חב"ד בשנותיו הראשונות.

מדי שנה הרב גולדברג מסר שיעור מעמיק בכינוס תורה המאורגן בשיכון חב"ד בירושלים כהוראת הרבי. ושנים רבות מסר גם שיעור בירחי כלה בכפר חב"ד.

בכ"ב שבט תשמ"ח לאחר הסתלקות הרבנית, כל הארץ סערה מהאירוע המצער. לאחר יממה נתלה על דלת בית הכנסת בירושלים פקס שהגיע ובו השיחה המוגהת שאמר הרבי מיד עם תחילת השבעה. בשיחה זו הרבי לקח את הדבר המצער של כ"ב שבט ושם את הדגש על "ביטול ענין המוות על ידי אהבת ישראל", כאשר הרב זלמן נחמיה גולדברג למד את השיחה, הוא התבטא "הליובאוויטשער נשאר הליובאוויטשער"[2].

בשנת תשנ"ה הצטרף הרב גולדברג לקונגרס הרבנים למען השלום ולמען שלימות הארץ.

בתשרי תשס"ח קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[3].

הרב גולדברג היה בעל ידע נרחב בתורת הרבי, ובשל כך מונה לעמוד בראשות הועדה להפצת המאור שבתורה.

הרב גולדברג שימש כ"יועץ הלכתי" למכון הרמב"ם השלם.

הרב גולדברג עמד בראש הפרויקט עיון הלכה של הרב חיים שלום דייטש וכולל צמח צדק (ירושלים).

משפחתועריכה

בניו:

  • הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד
  • הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב'
  • הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך

חתניו:

  • הרב אברהם ישעיה וולפא ראש ישיבת יגדיל תורה
  • הרב יצחק חיים פוס ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים
  • הרב צבי ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו
  • הרב אריה שפירא, מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה, ועוד.

לקריאה נוספתעריכה

  • מנחם ברונפמן, מורה הדיינים, שבועון כפר חב"ד גליון 187 עמוד 23
  • במחיצתו של גאון אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 35

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ניתן לראות באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מכתבים רבים אליו.
  2. מאמינים בני מאמינים, מאמר הרב שמעון וייצהנדלר (עמ' 4)
  3. ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל - באתר   כ"ז תשרי תשס"ח