השריפה הגדולה בליובאוויטש

השריפה הגדולה בליובאוויטש התרחשה בג' תמוז בשנת תרי"א בעיירה ליובאוויטש, בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק.

בשרפה זו נשרף ביתו של הרבי, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. לאחר השרפה בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.

במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא שרפה זו אותה מונה אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו[1] וכותב כי בשריפה זו נשרף ביתו של אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו.

בהמשך הרשימה כותב אדמו"ר אדמו"ר הריי"צ כי בעקבות כך: "יצא אדמו"ר ה"צמח צדק" וכל בית הרב לגור בהבתים של אדון העיר אשר בסוף רחוב בראם, ושם גנות וכרמים..."

בשריפה זו נשרפו מאות אלפי גליונות של תורת הנגלה והחסידות שכתבם אדמו"ר הצמח צדק, שהיו בכמה ארגזים שנשרפו.

על אחת השאלות שקיבל אדמו"ר הצמח צדק אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו:

"והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב"[2].


ראו גםעריכה

הערות שוליים

  1. מרשימת ג' תשרי, צום גדליה תרנ"ב. נדפסה בספר המאמרים תשי"א עמ' 294. גוף רשימה זו נעתק מרשימותיו של מורו ר' ניסן.
  2. קובץ תערוכת אדמו"ר הצמח צדק עמ' 16.
    ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.