אליהו יוסף ריבלין
רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (תקס"ה - י"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.
תולדות חייםעריכה
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' צבי הירש מאולע.
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה מאיליה, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן[1].
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 18 שנים.
מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.
נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר[2].
ספרועריכה
- אוהלי יוסף - הלכות קידוש השם ווסתות.
משפחתועריכה
- שניאור זלמן ריבלין
- בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב יעקב כולי סלונים חתן אדמו"ר האמצעי.
- דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון.
- מרת ליבא סלאווע אשת הרב זאב דב סלונים ב"ר יהודה לייב סלונים.
- מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
- חתנו (בזיווג ראשון), ר' דובער אטינגר
לקריאה נוספתעריכה
- ספר חסידים הראשונים ע' 111-120.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד חלק ב' עמ' 13-27
- ספר אוהלי יוסף