אברהם הירש ברודנא
רבי אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י - כ"ט אייר תרצ"ו) היה רב שנמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, ששימש כרב בקהילות שונות.
תולדות חייםעריכה
רבי אברהם צבי הירש ברודנא נולד בעיר דווינסק בשנת תר"י, לאביו רבי משה ברודנא. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אצל הנצי"ב מוולזין וכן נסמך לרבנות ע"י הרב יצחק אלחנן ספקטור.
בשנת תרכ"ט התחתן עם בתו של הרב שלמה זלמן אהרונוביץ, לאחר חתונתו התיישב ליד העיר דווינסק ושקע בלימוד תורה.
על אף שלמד בישיבות ליטאיות היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הסתלקותו הצמח צדק, נהיה לחסידו של האדמו"ר מקאפוסט.
בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל אדמו"ר מוהרש"ב, וגם עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר מוהריי"צ.
בשנת תרנ"ג התמנה להיות רב העיר קופישאק, ובשנת תרס"ב מונה לרב העיר ברעזין שם כיהן כרב עד למלחמת עולם הראשונה. בעת המלחמה היה לרבה של מוסקבה.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בכ"ט אייר תרצ"ו.
ספריו וחיבוריועריכה
ברכת אברהם חלק א-ג, וילנה תרנ"ט, באתר HebrewBooks
לחם ערב, ורשה תרע"ג, באתר HebrewBooks[1]
מגני אברהם, ירושלים תרפ"ו, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק א', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ב', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ג', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ד', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
- חיי משה - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי
- רמת שמואל - דרושים
- לקוטים ביאורים וקיצור תניא
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמר) ועוד.
הערות שוליים
- ↑ שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.