בינוני
"בינוני" היא מעלתו של כל אדם הנמצא בין דרגתו של הצדיק לבין דרגתו של הרשע.
ענינו, הוא כלשון חז"ל "בינונים זה וזה שופטם": שיצרו הטוב ויצרו הרע עומדים בתוקפם, אלא שכופה את יצר הרע לעבודת ה'. משום כך, בינוני היא מדת כל אדם בעבודה ואליה צריך כל אדם לשאוף להגיע. והיינו, שהיצר הרע נמצא בתוקפו בחלל השמאלי שבלב, ואף על פי כן כופהו כל ימיו שלא לסור מלעבוד את ה', ולא נותן לו שליטה אפילו לרגע אחד. הבינוני לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור עבירה.
לספר התניא קרא אדמו"ר הזקן "ספר של בינונים". בספר ישנה הדרכה ברורה לכל אחד מהי העבודה הנדרשת להגיע למדריגת הבינוני.
ענינועריכה
הצדיק הוא זה אשר הפך את נפשו הבהמית שרצונותיה ותאוותיה תהינה לטוב ולקדושה; לעומתו הרשע הוא זה אשר נפשו האלקית נמצאת בהעלם מסויים והצד הרע שבו גובר עליו - בזה ישנם דרגות רבות, והמדרגה הנעלית היא שיכול להיות שיעבור עבירה.
מדרגת הבינוני היא האמצע בין שני אלו: מצד אחד יש לו את הנפש הבהמית ויצרו הרע אשר הם עומדים בתוקפם וגבורתם ומנסים להפילו כל הזמן במחשבה דיבור ומעשה; ומצד שני הוא לעולם אינו נופל ואין אצלו כל רושם של עבירה במחשבה דיבור ומעשה, ואפילו לא ביטול תורה[1].
מעלה זו היא מעלתו של כל אדם, שלכן נאמר "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע", שאפילו שאין כל אדם זוכה להיות צדיק, כיון שאין ברשותו הבחירה בזה; מכל מקום משביעים אותו גם "אל תהי רשע", שבזה הרשות נתונה לכל אדם לכבוש את יצרו ולא להיות רשע אפילו שעה אחת.
בינוני זה הוא בשם העצם ולא בשם המושאל[2].
מדרגת הבינוני היא מדרגת כל אחד, ואליה כל אחד צריך לשאוף. גם מי שעבר עבירה, יכול כמובן לחזור בתשובה ולהגיע למדריגת הבינוני[3].
עבודתועריכה
עבודתו של הבינוני היא בדרך של אתכפיא לעומת עבודתו של הצדיק שהיא עבודה בדרך של אתהפכא.
מעלתועריכה
בבינוני יש מעלה וחיסרון, החיסרון שבו שאינו במעלת ומדריגת הצדיק אשר ביער הרע מקרבו - חלקו או כולו, ואילו הבינוני - הרע שבו בתקפו כתולדתו.
אבל לעומת זה מעלת הבינוני גדולה ביותר, שאף שהרע שבקרבו בתקפו, הריהו נלחם במסירות נפש ברע, ועובד את ה' בניגוד לרצונותיו הבהמיים, בשלושת הלבושים: מעשה דיבור ומחשבה כרצון ה', ולא עוד, אלא שהוא מקיים בשלמות את מאמר חז"ל"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".
דרגות בבינוניםעריכה
בכללות יש בבינונים שלוש דרגות[4]:עריכה
בדרגה הנמוכה: אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה).
בדרגה עליונה יותר: בינוני שלומד תורה מתוך אהבה ויראה כל היום (ולכן הרע בטל כל היום).
בדרגה העליונה ביותר: דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא - כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער).
ערך מורחב – תניא פרק י"ג |
500 מדריגותעריכה
בשתי הזדמנויות אמר אדמו"ר הזקן על עצמו שהוא בינוני, ובכל פעם ענה תשובה אחרת:
פעם אחת אמר זאת לר' מרדכי ליפלער[5], ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש מדרגות רבות (ובגרסה אחת ענה לו ש"בינוני הוא עולם שלם").
בפעם אחרת אמר זאת לר' יקותיאל ליפלער[6], ולתמיהתו של האחרון ענה אדמו"ר הזקן שבבינוני יש 500 מדריגות.
ומעירים על זה ב'בית רבי'[6], שלמעשה אין חילוק בין התשובות, כי עניינו הכללי של בינוני היא דרגת עולם היצירה, ועולם היצירה (כמו כל שאר העולמות) כלול מחב"ד חג"ת נה"י, ובפרטות הוא 'מהלך ת"ק שנה' (יש בו ת"ק מדריגות).
ספרם של בינוניםעריכה
ספר התניא נקרא על ידי אדמו"ר הזקן בשם "ספר של בינונים". שענינו העיקרי של ספר התניא הוא ביאור עבודתו של הבינוני.
בינונים ידועיםעריכה
- ר' נחמיה מדוברובנה
- ר' יעקב מרדכי בזפלוב
- ר' יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)
- ר' ניסן נמנוב
- ר' ישראל נח בליניצקי (לעיתים)
- ר' זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)
- ר' אריה לייב שיינין
- ר' יהושע ליין
- ר' דוד האראדאקער
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- מי הוא ה'בינוני'?!..., בתוך שבועון בית משיח פרשת וארא תשע"ח
- חשיפה: האם אישה יכולה להגיע למדריגת בינוני? • מאמר - באתר כ"ה טבת תשע"ח
- יחזקאל סופר, חנוך לבינוני על פי דרכו, האם אכן זו דרישה ריאלית להיות בינוני?, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
הערות שוליים
- ↑ שעליה אמרו רז"ל כי אין אדם ניצל ממנה בכל יום, כיון שאם כן הרי אומרת ע"כ התורה ש"כי דבר הוי' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", וממילא לא שייך שיש לו כרת שאז הרי הוא רשע.
- ↑ בינוני בשם המושאל הוא זה שזכויותיו ועוונותיו שקולים זה כנגד זה.
- ↑ כיון שדרגה זו היא "מצב" שבו לא עבר עבירה מעולם ולא יעבור לעולם, ולא שבפועל לא עבר.
- ↑ שכללותן מבוארת בפרק יג בתניא, ועוד כמה פרטים בזה בסוף פרק לד ובשיחתו של הרבי המבארת את החילוק בין אגרת התשובה פרק י' לפרק י"א
- ↑ לקוטי ספורים מאת הרב חיים מרדכי פערלוב מהדורת ירושלים תשס"ב ע' קיט
- ↑ 6.0 6.1 בית רבי ע' עד והערה ג.