יעקב צמח

רבי יעקב צמח (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה מקובל שחי ופעל בדמשק בצפת בפורטוגל ובירושלים בדור שלאחר רבי חיים ויטאל. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור כתבי האריז"ל, וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים.

תולדות חייםעריכה

רבי יעקב צמח נולד למשפחת אנוסים בפורטוגל. על שנת הולדתו חלוקות הדעות - ה'ש"ל או ה'שד"מ. גדל ללא ידיעה על קיום התורה והמצוות, ולמד רפואה. בגיל מבוגר עבר לסלוניקי והחל לחיות חיי תורה ומצוות.

בשנת ה'שע"ט עלה לארץ ישראל, התיישב בצפת, והשקיע את כל מרצו בלימוד תורת הנגלה. לאחר שש שנים החל לעסוק בלימוד תורת הקבלה, ומכר את כל אשר לו כדי לקנות ספרי קבלה.

בהמשך עבר לדמשק, שם למד קבלה מפי רבי שמואל ויטאל. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר עץ חיים שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל, שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת האריז"ל - ועוד חיבורים רבים בקבלה.

לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו כתבי האריז"ל במהדורה שנייה שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל אחר כתיבת ה"עץ חיים", אך נגנזו על ידו, והתגלו מאוחר יותר על ידי מקובלים שעשו שאלת חלום ומצאו אותם. מתוך כתבים אלו ערך כמה ספרים.

היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי.

הסתלק בשנת ה'תכ"ז.

עריכת כתבי האריז"ל על ידועריכה

לאחר שערך רבי חיים ויטאל את כל תורת רבו האריז"ל בספרו הגדול עץ חיים, שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי סדר ההשתלשלות, ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו בבית קברות, אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[1].

רבי יעקב צמח התלהב מחיבורים אלו, שבהם מצא דברים שלא נכתבו בספר עץ חיים שראה אצל רבי שמואל ויטאל. הוא החל לסדרם ולערכם לחמישה ספרים[2]: "קהילת יעקב" - דפים מלוקטים מדרושים שונים; "עולת תמיד" - ביאור עניני התפילה; "אדם ישר" - ביאור עניני עיגולים ויושר; "אוצרות חיים" - ספר מסודר (שנשאר כפי שסידרו רבי חיים ויטאל) על כל סדר ההשתלשלות; ו"זוהר הרקיע" - על מאמרי הזוהר.

לאחר מכן ערך שוב רבי יעקב את הספרים בסדר שונה, כאשר את שלושת הספרים "קהילת יעקב", "אדם ישר" ו"אוצרות חיים" איחד לספר אחד על סדר האצילות וקראו בשם "עדות ביעקב"[3].

כמו כן, לקח רבי יעקב חלק בעריכת וסידור כתבים שהתגלו בגניזה נוספת על ידי רבי משה ויטאל, ונערכו בספר "מבוא שערים". לספר זה היו שתי עריכות: אחת על ידי רבי נתן שפירא הירושלמי, שנדפסה לאחר מכן בקוריץ בשנת תקמ"ג; והשניה על ידי רבי יעקב צמח, שהוסיף בה את הגהותיו, שנדפסה לאחר מכן בסלוניקי בשנת תקס"ו.

כתבים בעריכתו בדורות הבאיםעריכה

עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי מאיר פופרש, ועמדו לפניו כאשר סידר את החיבור הגדול והמקיף בכתבי האר"י בשם "דרך עץ החיים", שנדפס לאחר מכן בשם "עץ חיים". את החיבורים בעריכת רבי יעקב צמח שילב רבי מאיר בספר בתור "מ"ת" (מהדורה תניינא) ו"מ"ב" (מהדורה בתרא). ספר זה הפך במהרה לנפוץ והעיקרי בקבלת האר"י, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים עליו[4].

כמו כן, נדפסו חלקים מעריכותיו כפי שהן כעבור תקופה ארוכה:

  • ספר אדם ישר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכה קודמת שלו, נכנס לתוך הספר ארבע מאות שקל כסף שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג). ספר אוצרות חיים נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה.
  • ספר מבוא שערים נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו.
  • הספרים עולת תמיד וקהילת יעקב שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, בירושלים (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).

איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנועריכה

הרבי הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות[5].

בזוהר מבואר ששני נקבי החוטם מכוונים כנגד חיין וחיין דחיין[6], אדמו"ר הרש"ב והרבי שללו במהלך אמירת מאמר חסידות את פירוש בעל הקול ברמה על מאמר זוהר זה וביארו כי הנקב הימני ממשיך את בחינת חיין, ואילו הנקב השמאלי ממשיך את בחינת חיין דחיין[7].

חיבוריועריכה

ספריועריכה

חיבוריו שנדפסועריכה

הספר "לחם מן השמים"[8] מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים[9] שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים.

חיבוריו שנשארו בכתב ידעריכה

חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובספריית מוסד הרב קוק.

במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים

  1. הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
  2. על עריכה זו ראה הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים, והקדמת רבי מאיר פאפירש לדרך עץ החיים.
  3. לפירוט מדוייק על סדר עריכות אלו ראה: יוסף אביב"י, כתבי ר' חיים ויטאל שנמצאו בירושלים ועריכתם בידי ר' יעקב צמח, המעין י"ח, ע' 61. הנ"ל, בנין אריאל (ירושלים, תשמ"ז) ע' מו ואילך; ע' נו ואילך.
  4. שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.
  5. שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט. מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח.
  6. אדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.
  7. המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב, נדפס בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט. ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323.
  8. לחם שמים.
  9. ראו גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190