יהושע פישל שניאורסון

פרופסור יהושע פישל שניאורסון (ד' תמוז תרמ"ח - ה' סיון תשי"ח) היה ממשפחת אדמו"רי חב"ד קאפוסט שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת הנפש. היה סופר בעל שיעור קומה, בין חיבוריו כתב כותרים הקשורים בעולמה של חסידות חב"ד.

פרופ' שניאורסון בצעירותו

תולדות חייו

נולד לרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה הרב של הומל וסטארדוב שבאימפריה הרוסית, בנו של הרב שלום דובער שניאורסון (מרציצה), נכדו של הרבי הצמח צדק.

בילדותו למד בחדר המקומי ובישיבה, ובגיל 17 הוסמך לרבנות. לאחר מכן עבר ללמוד בגימנסיה בהומל וסיימה בדרגת 'מצטיין'. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, קיבל תואר דוקטור באקדמיה הצבאית בפטרבורג.

ב-1920 נתמנה לפרופסור באוניברסיטה המקומית בקייב, שם ייסד פקולטה לפדגוגיה רפואית, ונעשה לדקאן שלה. ערך רבעון עברי בשם "קדימה" שהיה מוקדש לפסיכולוגיה ולפילוסופיה של הדת, ממנו יצא גיליון אחד. פרסם את ספרו "הפסיכולוגיה האינטימית של הילד" (2 חלקים), (תחילה ברוסית ולאחר מכן בגרמנית וביידיש וחלקה בעברית), וכן את ספרו "התקופה הקטסטרופאלית והדור הגדל".

ב-1921 עבר לוורשה, שם עסק בפסיכו-היגיינה לילדים ומונה כמנהל מחלקה בתחום זה. השתתף בעריכת הירחון הפדגוגי הפסיכולוגי "תרבות". בשנת 1922 עבר לברלין, יסד גם שם תחנה פסיכוהיגיינית. הוציא עם אחרים את הרבעון לסוציולוגיה ופילוסופיה של התרבות בשם "עטאס", כמו כן הוציא בגרמנית (ומאוחר יותר בעברית, ביידיש ובאנגלית) את ספרו (שהיה יסוד לשיטתו לאחר מכן, "הדרך אל האדם, יסודות "מדע-האדם הפסיכולוגי" ותורת העצבנות"), ואת הספר "דרכים חדשות בפסיכולוגיה הסוציאלית" בעברית וביידיש. באותן השנים הוציא את הרומן ההיסטורי "חיים גראביצר" ביידיש, שתורגם לאחר מכן לעברית על ידי אברהם שלונסקי בהוצאת "שוקן".

ב-1927 עבר לארצות הברית, והמשיך לעסוק בפסיכו-היגיינה לילדים. נתמנה למרצה לפסיכולוגיה בסמינריון למורים, והוציא רבעון ביידיש בשם "מענטש-וויססנשאפט" (חכמת אנוש). בשנים אלו הוציא לאור שני רומנים ביידיש: "קאראהאד" (מחול) ו"די אידישע נקמה" (הנקמה היהודית).

ב-1933 חזר לוורשה, שם יסד תחנה פסיכוהיגיינית על יד אגודת הבריאות 'טאז', והוציא שם בשפת היידיש את ספריו, "פדגוגיה רפואית אינטימית", "הפסיכולוגיה של ישראל והעמים", ואת הרומן "גרענאדיר שטראסע" (תורגם אחר כך לעברית בשם "יוהאן קטנר").

ב-1937 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם התמנה לתפקיד ניהול פסיכולוגי וחינוכי בעיריית תל אביב. בשנים אלה טיפל בילדים בעלי פיגור. פעל למען שמירת השבת וצביונה הדתי של העיר. נפטר בערב שבועות, ה' בסיוון ה'תשי"ח, 24 במאי 1958 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק, סמוך לנחלת אדמו"רי צ'רנוביל.

קשריו עם חב"ד

ייחוסו לאדמו"רי חב"ד

נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו הרב שניאור זלמן מסטארדוב היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.

עם אדמו"רי חב"ד

שמר על קשר עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של אדמו"ר הריי"צ המליצו לו לספר לידיד דברים שבליבו, בחר בפישל . באגרות הקודש של הרבי הריי"צ מופיעות כמה וכמה אגרות אל פישל שניאורסון (ואודותיו). באחת האגרות, הרבי הריי"צ מזמינו לבוא אליו לביקור במרינבד (לשם עמד לנסוע למנוחה), "ששם יהיה אצלנו העת חופשי יותר, ולקחת העונג לדבר יותר ביחד" . במכתב משנת ת"ש, הרבי הריי"צ מכנה את פישל שניאורסון: "כבוד ידידי, החכם הנודע לשם תהילה ותפארת, בעל מדות תרומיות, גזע תרשישים, וו"ח אי"א מוה"ר פישל שי', המכוּנה פראפיסור שניאורסאהן". . במכתב נוסף, הרבי הריי"צ מאחל לפישל שניאורסון מזל טוב לרגל בואו בקשרי השידוכים. .

מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו בגשמיות וברוחניות", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.

לפי עדות הגב' טובה שכטר, בתו של פישל שניאורסון, אביה חש קרבה והערכה רבה לרבי הריי"צ. היא זוכרת כיצד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, ראתה בפעם היחידה בחייה את אביה בוכה בכי תמרורים ואף יושב שבעה על הרבי הריי"צ ונוהג מנהגי אבלות, ביטוי לקרבתו המיוחדת לרבי הריי"צ ולעולמה של חסידות חב"ד. .

במכתב לר' אברהם פריז מורה לו הרבי לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה.

בתחום הספרותי

חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו כוחה של סנגוריה), סיפורי חסידים (סיפורי התגלות חסידיים), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, מטבע הדברים זכר ושימר סיפורי חסידים רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של החסידים והיו נחלתם של בית רבי בלבד. בכתביו ניכרה החיבה לחסידות חב"ד למרות שעזב אותה.

אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "חיים גראביצער" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכול ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן

מספריו

• סיפורי התגלות חסידיים
• חיים גראביצר
• כוחה של סנגוריה
• הרופא והפילוסוף

התייחסויות הרבי לספריו

כאשר שלח פישל לרבי את ספרו סיפורי התגלות חסידיים, קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו כוחה של סנגוריה, סייע^{[דרוש מקור]} לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.

פטירתו

נפטר בערב חג השבועות תשי"ח (1958).

משפחתו

היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.

קישורים חיצוניים

• 'הפרופסור לבית שניאורסון', הרב ברוך שלום קליין, שטורעם נט.

לקריאה נוספת

• חיים גראביצר, מהדורת ידיעות אחרונות תשס"ג, אחרית דבר על המחבר מאת נתנאל לדרברג.

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא