אהבה בתעלומות לב: הבדלים בין גרסאות בדף

==אהבה שבתעלומות לב (השייכת לכל אחד)==

אהבה זו אינה רגש ממשי של אהבה, אלא רק הסכמת הלב (למסקנת ההתבוננות ולהטיה השכלית של המח) "שכך יאתה לו", ובאה מהתבוננות שאינה בהשגה גמורה, ולכן אין בכוחה להתלבש במידות לעוררן, אלא רק הקב"ה "מצרפן" - והיא האהבה הנדרשת '''וקרובה מאד''' לכל אחד ואחת.

במדרגות האהבה זו היא הנמוכה ביותר, ונקראת בחינת "עבד כנעני"{{הערה|המדרגות הגבוהות יותר הן: א. אהבה שבהתגלות הלב – עבד עברי, אהבה שבפנימיות הלב – אמה עבריה, אהבה שלמעלה מהשכל – בחינת בת, והיא אהבת הצדיק שבסעיף הבא.}}, והיא התגלות בחינת ה'רוח' שבנפש{{הערה|לעומת האהבה שבהתגלות הלב שבאה מדרגת ה'נשמה' שבחמש החלוקות דנפש רוח נשמה חיה ויחידה.}}

הטעם שאהבה זו נקראת "תעלומות לב" כי היא "נעלמת" בלב - ולא מורגשת בו{{הערה|תניא פרק ט"ז, מאמרים אעת"ר ע' ק', מאמרים תרע"ח קפ"ח ובכמה מקומות.}}.

===שתי דרגות באהבה זו===

'''כשאינה בהתפעלות''' – באופן זה אין כאן שום רגש כלל, אלא רק הבנה שכלית שדביקות באלוקות תלוייה בקיום המצוות. מאחר ואין כאן רגש, ברגע שנתקל האדם בטרדות העולם נשכחת ממנו האלוקות, ועד שאינו מרגיש כלל בריחוקו.

'''כשבאה בהתפעלות''' – כאן כבר מסכים '''הלב''' להתבוננות השכלית (אם כי אין כאן רגש אהבה ממשי אלא הסכמה רגשית בלבד), ולכן בכוח אהבה זו לשמור אותו כל היום שלא יכשל בעבירות{{הערה|טרדות המעשייות של העולם אינם מנגדים לה, אלא רק התאוות.}}, ובה עצמה יש שני בחינות:

אהבה זו הינה דביקות באלוקות בתכלית השלימות, דביקותו כה גדולה עד שאינו מרגיש בה כלל. אהבה זו היא למעלה אפילו מפנימיות הלב{{הערה|שבאה מבחינת השמיעה דבינה.}}, ובאה מבחינת הראיה דחכמה (ראיית מהות האלוקות), ושייכת בעיקר לנשמות דאצילות.

בלשון הקבלה דרגת אהבה זו בספירות היא יסוד אבא (חכמה עילאה) המאיר ביסוד אמא (פנימיות הלב), נקודה בהיכלה.

{{הערות שוליים}}