היכלות (בחסידות)
המונח "היכלות" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרי מדרשים מהתנאים העוסקים בהיכלות, ראו פרקי היכלות.
היכלות הינם מושג מקביל ל'עולמות' המוזכרים בספרי החסידות, והם בדוגמת ה'היכלות' שיש בארמון של מלך בשר ודם. בכל עולם יש 7 היכלות, והיכלות אלו הינם המדורים החיצוניים שבכל עולם שבהם דרים הנבראים, ובהם הוא עיקר התיקון שבכל עולם, היות שהספירות האלוקיות שבכל עולם - הם האור האלוקי שאינו צריך תיקון.
שמם ומקומם
מושג ה'היכלות' מוזכר בעיקר בזוהר ובספרי תורת הקבלה, עם איזכורים מועטים בתורת החסידות.
ענין ההיכלות הוא כמלך בשר ודם, שיש לו בטרקלין שלו היכלות רבות אשר כולם לתועלת דירתו. שכל היכל משמש לדבר מסויים. ישנם היכלות פנימיים והיכלות חיצוניים.
אמנם רוב החדרים אינם נקראים עיקר דירתו של המלך, אלא שהתועלת שבהם היא לדברים הנצרכים לתשמיש המלך וענייניו, כמו למאכל שולחנו, להעמדת כליו ולבושיו ומקום עמידת שריו ומשרתיו ובני ביתו המשרתים לפניו. ואפשרי הדבר שלא ייכנס המלך לחדרים אלו מעולם, כי לא נעשו לדירתו בעצמו אלא רק לנכנסים אליו.
בספר הזוהר מוזכרים ההיכלות רק בעולמות בריאה-יצירה-עשיה, ואילו בספרי הקבלה של תלמידי האריז"ל מובא שגם בעולם האצילות יש היכלות, ובספר התניא[1] מובא שאפילו למעלה יותר בגולגלתא יש עולמות.
בתורת החסידות מוסבר שלא משתמשים בשם 'היכל' היות שענינו של ההיכל הוא בדוגמת בית, שיש בו מצד אחד מעלה שמגן מפני השמש והגשם, אך מצד שני יש בו גם חיסרון שהוא מעלים ומסתיר את האור (שלא יוכל להיכנס אלא רק דרך חלון), והיות שמה שמורגש בעיקר בעולמות הוא ההעלם והסתר על האור האלוקי, לכן הוא נקרא בחסידות בשם "עולם" מלשון העלם והסתר. ומכיוון שאין האור מאיר בו בפנימיות אין הוא מרגיש את מקורו, ואינו "עלול" אלא "נברא", דהיינו – רחוק ממקורו בלי ערך, והוא מציאות של "יש" ו"נפרד"[2].
הערות שוליים
- ↑ אגרת הקודש - סימן כ'
- ↑ אור התורה דברים כ.
עניינם
ההיכל הוא כללות העולם. בכל היכל יש מחנות של נשמות ומלאכים המתאימים לאותו היכל (היכל החסד, היכל הזכות, וכדומה) ומקבלים ממנו את חיותם.
"הנהגת" ההיכל היא על ידי העשר ספירות[1], אך מאחר והנבראים שבו מוגבלים יש הכרח בהיכל ש'יגן' עליהם על ידי העלמת האור האינסופי של הספירות.
ההיכל הוא הכלי שבאמצעותו נתפס האור על ידי הנבראים שמקבלים ממנו את חיותם, וכמו לכל כלי - יש לו דופן, ולדופן שני צדדים: צידו הפנימי של דופן הכלי (הנמשך מדרגת העיגולים) מגביל את האור, וצידו החיצון (הנמשך מחיצוניות הכלים) מאפשר לנבראים שבו לקבל ממנו את חיותם[2].
שורשו
אופן "היווצרות" ההיכל הוא על דרך הידוע לגבי "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". הוא נמשך מדרגת העיגולים (ממה שלא נמשך עדיין גם בבחינת מקיף) בדוגמת הפרסה ששרשה מהכתר, ועל דרך משלי שלמה, שדווקא מי שהוא חכם גדול - יכול לומר משלים ולהוריד את החכמה העמוקה גם לשכל של איש פשוט.
לאופן היווצרות זו יש דוגמאות רבות נוספות, על דרך הלבושים ששרשם דוקא מהמקיפים - ולכן דווקא באמצעות הדיבור, שהוא לבוש, יכול להתחדש שכל גלוי מהמקיף, ועל דרך התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דווקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה הגשמית מבחינת בהמה רבה שלמעלה מהאצילות[3].
מספרם
בסך הכל ישנם 7 היכלות:
- היכל קדש הקדשים
- היכל הרצון
- היכל האהבה
- היכל הזכות
- היכל נוגה
- היכל עצם השמים
- היכל לבנת הספיר (היכל זה כולל 2 היכלות: היכל לבנת – מלכות, והיכל ספיר – יסוד)
על אף שהספירות הן במספר 10, ההיכלות הם במספר שבע דווקא והם מקבילים לשבע המידות, היות ועניינם של ההיכלות הוא העלם, ובג' המוחין נמצא האור בגילוי.
היכלות דנוגה
כמו שיש היכלות בקדושה, כך יש היכלות של קליפת נוגה, וכן היכלות של ג' קליפות הטמאות. ז' היכלות דנוגה הם מקור לע' שרים.