ברוך בער לייבוביץ'
| ברוך בער לייבוביץ' | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]יושב בחברת תלמידיו | |
| ר' ברוך בער לייבוביץ' | |
| לידה | תר"ל |
| פולדובצה | |
| פטירה | ה' בכסליו ת"ש |
| קמניץ | |
| מקום פעילות | בריסק |
| השתייכות | ליטא |
| רבותיו | רבי חיים מבריסק |
| תלמידיו | רבי נחום פרצוביץ |
| חיבוריו | ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער |
הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ', (תר"ל - ה' בכסליו ה'ת"ש) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורינו.
תולדות חייו
הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל הברית מילה התקיים בחג הגאולה י"ט כסליו[1], מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה חסידים מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי ברוך ממזיבוז' שיום ההילולא שלו חל בי"ח בכסליו, והמגיד ממזריטש שיומא דהילולא שלו חל בחג הגאולה י"ט כסליו, וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"[2] על שמו של רבי דוב בער ממזריטש.
בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.
הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, ובתרפ"ו לקמניץ, הישיבה נזכרת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ[3].
על מותו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.
כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: ב"ק, ב"מ, ב"ב, כתובות, יבמות, נדרים, גיטין, קידושין.
קשריו עם רבותינו
הוא השתתף באחד ממסיבות י"ב תמוז בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. באותה הזדמנות שוחח בלימוד עם חתנו הרבי, והנוכחים התבטאו כי מסכתות בבלי וירושלמי ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה[4].
מסופר[5] כי בי' סיון תרצ"ב, בו התקיימה חתונתו של הרב מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ) עם הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ) בעיר לנדוואראוו שבפולין, שוחחו ר' ברוך בער ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ומסירות נפש אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרצ"ב נפגש עמו הרבי[6] בשליחות אדמו"ר הריי"צ. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע הרבי לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו"ר הריי"צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא רבי ברוך בער לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי בשליחות, לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר".
באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשיך לגודל הדור!". ענה לו הרבי: "אך אני הנני חסיד של הרבי השווער".[7].
הנצחת זכרו על ידי רבותינו
כאשר בשנת תש"ב התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו"ר הריי"צ[8], שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו"ר הריי"צ את רבי ברוך בער בתואר "ידידי", ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. אדמו"ר הריי"צ אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.
אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!
שלום וברכה!
במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב נ"ע, יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי להרבנים המנהלים ולהתלמידים יחיו שיצליחו בעבודתם הקדושה ויגדיל תורה ויאדיר.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר.
בשנת תש"ד, שלח שוב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה "בעל מידות נעימות". באותו מכתב מברכם אדמו"ר הריי"צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו"מידותיו הכי תרומיות", ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב "גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם".
ב"ה ג' כסליו תש"ד ברוקלין. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה! במענה על כרטיס ההזמנה לקחת חלק בהזכרת ידידי הגאון האדיר בעל מדות נעימות כבוד שם תפארתו מוה"ר ברוך דובער נ"ע ביום היאר צייט, הנני משתתף עם מוקירי שמו וזכרו, והנני מברכם כי יהיה נועם ה' עליהם ללכת בעקבי תורתו ונועם מידותיו הכי תרומיות, וזכותו יגן עליהם ועל כל מחבבי גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם זי"ע.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר.
הערות שוליים
- ↑ או בי"ח כסליו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.
- ↑ שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נקרא כ"רבי ברוך דוב".
- ↑ חלק י"א עמ' קס"א.
- ↑ רבי יהודה לייב סלונים, נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.
- ↑ עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.
- ↑ שלשלת היחס עמ' (20).
- ↑ תקליטור 'שנים ראשונות' 1.
- ↑ מכתב זה נדפס בשלימותו באגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק ו'.