ריש גלותא
ריש גלותא היו שושלת של מנהיגי ישראל בבבל, צאצאים של דוד המלך[2], בן אחר בן[3]. הריש גלותא היה משמש רשמית מטעם המלך כמנהיג ישראל בבבל, והיה לו משרתים ועבדים שעשו את רצונם בפקודת השלטון, הם היו יכולים להושיב אנשים בכלא כפי החלטת הריש גלותא, והיתה בידם סמכות שלטונית רבה, וכנבואת יעקב אבינו ליהודה: "לא יסור שבט מיהודה", ומפרש בגמרא[4] " אלו ראשי גלויות שבבל שרודין את ישראל בשבט".
הריש גלותא היה משפיע לעם ישראל יראת שמים כמבואר במצוות מינוי המלך, והוא היה בבחינת מלך[5]. למרות שלא משחו אותו בשמן[6]