מסכת שבת
במסכת שבת יש 24 פרקים ו156 דפים.
המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, הדלקת נרות שבת, שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני מ"ט המלאכות.
ביאורים במסכת
מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.
גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.[1]
ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.
כאשר הקב"ה סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.[2]
מדידה בשבת
על הגמרא זו אמר הרבי[7] כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"[8], ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.[9]
באורים בירושלמי
בפ"ח ה"א[10] מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי[11] מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.[12]
ביאורי הרבי
- יד א. ערום בלא אותה מצווה. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)
- כא ב. וכשנצחום. - מחלוקת הרמב"ם והמאירי על הזמן הניצחון. לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)
- כא ב. מחלוקת ב"ש וב"ה. ליקוטי שיחות חלק כ' עמ' 207 (עמ' 222)
- כא ב. מחלוקת בית שמאי ובית הלל, לשיטתם בכל הש"ס. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)
- כא ב. מצוותה משתשקע החמה. שיחות קודש תשל"ט ח"א עמ' ז (עמ' 481)
- ל א. כבר הגיעה מלכות שלמה בנך. לקוטי שיחות עמ' 97 (עמ' 110)
- מא א. כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 399 (עמ' 408)
- עה א. מכה בפטיש. לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 31 (עמ' 45)
- פז א. ג׳ דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, פירש מן האשה. ליקוטי שיחות חי"ח עמ' 288 (עמ' 297)
- פז א. שיבר את הלוחות. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 51 (עמ' 63)
- קה ב. הקורע על מתו בשבת. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 145 (עמ' 160)
- קיח ב. כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)
- קלב א. ביום ואפילו בשבת. לקוטי שיחות חל"ה עמ' 53 (עמ' 67)
- קלב א. ביום ולא בלילה. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)
- קלז ב. להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן
- ↑ לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.
- ↑ קנז, ב.
- ↑ צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.
- ↑ בגיגית מלאה מים.
- ↑ שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.
- ↑ [התוועדויות]] תשמ"ב ח"ב.
- ↑ [מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.
- ↑ ראה עוד חידושי הרבי בענין על פי הקבלה ברשימות.
- ↑ וראה נדרים מט, ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ב עמ' 1332.
- ↑ אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.