ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)
ישיבת "חסידי חב"ד ליובאוויטש" צפת הינה ישיבה גדולה לתמימים מבתים חב"דים, יחד עם תמימים חוזרים בתשובה.
הישיבה נוסדה בשנת תשל"ז על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש בעיר צפת וכחלק מעבודת השליחות.
בישיבה לומדים נכון לשנת תשס"ז למעלה מארבע מאות תמימים.
שם הישיבה
הישיבות שהרבי הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג זצ"ל) לא נקראו "תומכי תמימים" באופן רישמי.
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש, שנקראו גם הם "תומכי תמימים".
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (לרב קפלן).
הישיבה עצמה קיבלה מכתבים מהרבי תחת השם: "תומכי תמימים", רק שכאמור, בניירות הרשמיים ביקש הרבי שלא יהיה כתוב "תומכי תמימים" מהטעם הנ"ל.
ימי בראשית
בערך בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, וההסכמה לא איחרה לבוא.
הרב אליהו פרידמן ע”ה, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת.
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשנסקי - כיום ראש הישיבה והרב שלמה זלמן לבקיבקר - כיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.
בדו”ח שנשלח לרבי ממנהלה הראשון הרה”ח אלי’ ארי’ פרידמן ע”ה, על פתיחת הישיבה מופיעה רשימת הצוות הרוחני: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש ישיבה ומשפיע; הרב שלמה זלמן לבקיבקר - משגיח ור”מ להלכות שחיטה.
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין, בתור משפיע בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לעשרים אנשי צוות!
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את רקפת הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותה לפנימייה של הישיבה.
גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז הועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה.
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם.
בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק, ועבר שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא, כיום בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.
מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום של כבוד בעולם הישיבות.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה הרב יוסף יצחק וילשנסקי
- משגיח ראשי: הרב שלמה זלמן לבקיבקר
- משפיע ראשי: הרב מרדכי אורנשטיין.
משפיעים:
- שיעור א': הרב עופר מיודובניק, הרב מאיר וילשנסקי, הרב שמעון פיזם, הרב יהודה ליפסקר.
- שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבד.
- שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן.
רמי"ם בנגלה
- שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב שלמה הלפרין, הרב מנחם כהן.
- שיעור ב': הרב חיים יצחק אייזיק לנדא,
- שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב יוסף יצחק סילברמן.
רמי"ם בגאולה ומשיח
- שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל, שיעור ב': הרב יוסף יצחק סילברמן.
צוות ההשגחה
- הרב ירון נאמן, הרב אשר גרשוביץ, הרב אלעזר שמחה וילהלם, הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, הרב מאיר טרגר.