פלא
"פלא" - מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות לעולם.[1]
והוא בחינת עצם המוחין - פנימיות החכמה כמו שהיא לעצמה ללא שייכות למידות, ועוד יותר - כפי שקשורה לפנימיות הכתר שלמעלה מעולם האצילות, דרגת האלקות בבחינת אור אין סוף, שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים ולמעלה מהם לאין קץ, והוא בתכלית ההעלם.
הפלא הרמוז באות אל"ף (האות אלף הפוך = פלא), מורה על עצמותו יתברך, וזה מתאים גם עם זה שאל"ף אותיות "אפל" בחינת חושך (ישת חשך סתרו), שהוא בחינת עצמותו יתברך הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.
מדובר בדרגות גבוהות שגילוים יכול להראות כצמצום או כהעלם גילוי בחי' פלא- ע"י צמצום (בדומה לנס שנעשה חאדם אבל לאדם זה נראה דבר לא טוב ועי"ע עלמא דאיתכסיא) [2]