חודש מנחם אב

חודש מנחם-אב הוא החודש החמישי לחדשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חדשים".

מזלו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים ע"י המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.

חודש אב מסמל מצב שלילי - חורבן המקדש. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, שהקב"ה ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.

אולם השם אב לכשלעצמו אעפ"י שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו'5 שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת אב - ספירת החכמה, ואילו הנחמה נובעת מבחינת אם - ספירת הבינה, שלמטה מהחכמה.

ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא. ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו ספירת הבינה - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות- היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.

שלושה ענינים הם: 1 ) חודש אב - שלילי (חורבן). 2 ) מנחם אב - נחמה על מצב שלילי. 3 ) אב - חיובי (רחמים).

וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;

בתחילה -קודם עבודת האדם- הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא. ואחר-כך ע"י עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, ע"י כח הבינה - "אם". ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.

ומכל מקום נשאר השם מנחם אב גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה ?!

אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו ית' דירה בתחתונים. לכן צריכה החכמה להתיחד עם ספירת הבינה כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מסדר השתלשלות - מנחם-אב.

אירועים ביהדות

• ביום א' באב נסתלק אהרן הכהן. ולמרות שאסור להתענות בראש חודש, ישנן דיעות שמותר להתענות ביום זה, מכיון שהוא יום פטירתו של אהרן הכהן, אם כי טוב שלא להשלים את התענית.

אירועים בחסידות

• ביום ב' מנחם אב תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור בארץ ישראל.
• ביום ה' מנחם אב תשט"ז - שלוחי הרבי הגיעו לארץ הקודש, בעקבות המאורע בכפר חב"ד בראש חודש אייר תשט"ז.
• ביום י"א מנחם אב תקס"א - אדמו"ר הזקן נסע מפטרבורג לליאדי, פלך מאהליב.
• ביום י"ב מנחם אב תק"כ - אדמו"ר הזקן נישא למרת סטערנא.
• ביום י"ב מנחם אב ת"ש - אדמו"ר הריי"צ קנה את המבנה ב770 באיסטרן פארקווי בברוקלין, ניו יורק.
• ביום י"ד מנחם אב תקס"א - אדמו"ר הזקן קבע את מושבו בעיר ליאדי.
• ביום ט"ו מנחם אב תקפ"ו - מרת חיה שרה (בת אדמו"ר האמצעי) נישאה לרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
• ביום ט"ז מנחם אב תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ סיים את ביקורו בארץ הקודש ויצא ברכבת למצריים בדרכו לביקור בארצות הברית.

נולדו

• ביום כ"ה מנחם אב תרנ"ט - מרת חנה גוראריה, בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, נולדה, בעיירה ליובאוויטש.

נסתלקו

• ביום י"א מנחם אב תרכ"ד - רבי הלל מפאריטש, נפטר.
• ביום כ' מנחם אב תש"ד - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נפטר ומנוחתו כבוד בעיר אלמא אטא.
• ביום כ"ד מנחם אב תר"ט - ר' משה מייזליש, מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן, נפטר.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")