מעלות הר הבית
מעלות המקדש הם מדריגות רבות ששמשו לעלייה בהר הבית.
מהחיל לעזרת נשים - 12 מעלות
המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר, ומסיבה זו היה בהכרח לערוך מדריגות רבות לפני עזרת הנשים, עזרת ישראל וכו'.[1]
כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה. - דהיינו - בשורה שווה, ולא היה צריך לפנות לימין או לשמאל.
ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
מעזרת נשים לעזרת ישראל - 15 מעלות
ומהלך כל עזרת הנשים בשוה.
ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
מעזרת ישראל לעזרת כהנים
ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן, יש בו שלש מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.
מעזרת כהנים להיכל
ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח. ובין האולם ולמזבח בשוה.
ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.
והאולם וההיכל כולו בשוה.
נמצא - מסיים הרמב"ם, גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה.
לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל. ומפני זה עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך. כדי שיהא כהן העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל.
צורת המדריגות
צורת המדריגות עליהם עמדו הלוים בעבודת השירה, שהם בין עזרת נשים לעזרת ישראל, היו עגולות, בצורת חצי קשת. אך שאר המעלות, היו בצורה רגילה.
בחסידות
כל מעלה בהר הבית, הוא ביטוי של קדושה נעלית של מקום פרטי זה, וזה מתבטא גם בעליית על המדריגות.
ולכן גם על פי הלכה ישנם חילוק בהמקומות בנוגע קדושתן.
הרבי מבאר את הטעם שאין מעלות בין הקודש לקודש הקודשים. כי החילוק הוא חילוק שבאין ערוך, וזה לא יכול להתבטאות במעלות[2].