יעקב בן אשר

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג), היה פוסק הלכה, בנו של הרא"ש. מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

ציור הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים מהעיר טוליטולה-טולידו שבספרד

תולדות חיים

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".

אחיו ר' יהודה בן הרא"ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו. יש אומרים שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.

ממסמכים שהתגלו^{[דרוש מקור]} באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.

אצל רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן חיבר את שולחנו על בסיס השולחן ערוך של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר אדמו"ר הזקן מאות פעמים את הספר בית יוסף שהתחבר על ארבעה טורים, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.

גם אדמו"ר הצמח צדק מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף שהתחבר על ארבעה טורים, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.

מצבתו

בספר אבני זכרון מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה היא העיר טולידו שבספרד:

מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים; עַל הָ'אֶבֶן הַרֹאשָׁה' אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה; לְרַגְלָיו אֹרַח "חַיִּים" לְמַעְלָה, רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר;
סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן (רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה)

חיבוריו

ארבע טורים

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

• טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
• טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
• טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
• טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.

תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ודרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר הסמ"ע על שו"ע חושן משפט.

פירוש לתורה.

חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).

פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.

קיצור פסקי הרא"ש

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.

הנצחתו במדינת ישראל

על שמו רחוב "בעל הטורים" בנתניה, תל אביב יפו, וירושלים, ראשון לציון, בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב מלכי ישראל שכונת גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.

קישורים חיצוניים

• הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" חלק ה' עמוד עג.
• רבנו יעקב בן אשר, שיחות לנוער, חשוון תשי"ז

לקריאה נוספת

• המהפכה שחולל בעל הטורים