סכך

גרסה מ־03:23, 20 באוקטובר 2024 מאת ז.ר. (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''סכך''' הוא מה שמכסים איתו את הסוכה, הסוכה נקראת "סוכה" על שם ה"סכך" - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה. == בהלכה == "בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

סכך הוא מה שמכסים איתו את הסוכה, הסוכה נקראת "סוכה" על שם ה"סכך" - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.

בהלכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו"[1].

‏‏צלתה מרובה מחמתה - הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה[2].

יש להשאיר מקום בסכך שיהיה אפשר לאות את הכוכבים[3].

הסכך צריך להיות מגידולי קרקע - פוסלת דגן.

בחסידות

כל הענינים של סוכות ממשיכים בגלוי את מה שהיה בהעלם בראש השנה ויום הכיפורים.

תקיעת שופר

"סכך" מצורף משלושה אותיות: ס בגימטריא שישים - רמז לששים תקיעות שתוקעים בראש השנה. כ בגימטריא עשרים רמז לעשרים שברים שתוקעים, וך בגימטריא עשרים - כנגד עשרים התרועות שתוקעים בראש השנה.

מענן הקטורת

מבואר בחסידות שסכך הסוכה נמשכים מענן הקטורת, של העבודת הכהן גדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים.

צלתה מרובה

הטעם הפנימי לזה שסוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, הוא, כי חמה הוא רומז לשם הוי"ה, כמו שכתוב "כי שמש ומגן הוי' אלקים", שכשם שכדי שאור השמש יאיר ויתקבל בעולם הרי זה על ידי המגן דוקא, כמו כן הוא למעלה, שבכדי שאור הוי' יאיר ויתקבל בנבראים הרי זה על ידי שם אלקים דוקא, כי הנבראים אינם יכולים לקבל את האור האלקי דשם הוי' כי אם על ידי ההעלם של שם אלקים דוקא, אלא שהעלם זה הוא העלם של הגילוי, ועל ידי זה אי אפשר להיות המשכת בחי' סתימו דכל סתימין, ולכן סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, אלא ההמשכה היא ע"י ענין הצל דוקא, שהוא העלם לגמרי, הנה עי"ז נמשך בחי' סתימו דכל סתימין, ישת חושך סתרו.

וטעם הפנימי למה צריך להיות כוכבים נראים מתוכה, הוא, כי השמש וירח הם מרקיע הרביעי, והכוכבים הם מרקיע השמיני, ורקיע השמיני אינו בהחשבון של הרקיעים, כי שבעה הרקיעים הם רומזים על השתלשלות, ורקיע השמיני הוא למעלה מהשתלשלות ( - ספירת הבינה שבה מתגלה עתיק).

ולכן צריכים הכוכבים להיות נראים מתוכה, כי זה מורה על ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, בחי' עתיק.

וענין זה מרומז גם בענין הכוכבים בגשמיות, דאף שהכוכבים נראים קטנים, אבל באמת ישנם כוכבים שגדולים יותר מהירח ואפילו מהשמש, שהשמש וירח, לפי שהם בקירוב יותר נראים הם בגודל, והכוכבים להיותם מרחוק הם נראים כנקודות. והענין בזה, שהכוכבים הם בבחי' מקיף הרחוק שבא בבחי' נקודה דוקא[4].

פסולת דגן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

[5].

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח סתרכ"ה.
  2. לקוטי שיחות חל"ב ע' 145, מבואר שע"פ הלכה כש­"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה" אף על פי שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כשרה משום ש"זה סכך גמור", כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה (היינו הסכך) "עשוי' לצל".
  3. ירושלמי סוכה פ"ב ה"ג.
  4. ד"ה סוכה שחמתה תשי"ד. וש"נ.
  5. לקוטי לוי"צ.