בית שניאורסון בחברון
בית שניאורסון הוא מבנה מגורים ישן הממוקם כ-10 מטר דרומית לבית הדסה, בלב היישוב היהודי בחברון. הבניין נבנה במאה ה-19 על ידי חסידי חב"ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים. כיום מתגוררות בו שש משפחות גדולות ובקומת הכניסה נפתח פעוטון.
היסטוריהעריכה
בית שניאורסון היה מקום מגוריה של הרבנית מנוחה רחל סלונים לבית משפחת שניאורסון (נכדת אדמו"ר הזקן - ובת האדמו"ר האמצעי), אשר שמשה כאם היישוב החב"די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון.
גאולת הביתעריכה
לאחר פרעות תרפ"ט השתלטו ערבים על הבנין. בשנת תשל"ח פנה הרב משה לוינגר אל הרבי בבקשה להורות לכולל חב"ד, שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסון. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מי"ט כסלו תשל"ח לראשי כולל חב"ד, לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש.
בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר בני ברק, הרב יעקב לנדא. הרב לנדא הביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את הבית. לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, החל הרב לוינגר לפעול במהירות. הוא פנה לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית[1].
הבית כיוםעריכה
כיום לבית שניאורסון נוספו עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא 'בית השישה' ע"ש ששת נרצחי הפיגוע בבית הדסה. בצדו האחורי נבנה בניין נוסף הנקרא 'בית פינק', ע"ש התורמים.
בבית שניאורסון מתגוררות כיום שש משפחות גדולות ובקומת הכניסה פועל פעוטון.
מספר פעמים אירעו תקריות אלימות של תושבים ערבים כלפי תושבי הבניין, והוגברה בו האבטחה.
בתשס"ט תבע תושב העיר את תושבי הבניין על פלישה לאדמות פלסטיניות והרחבת המבנה ללא אישור.
