יעקב ישראל טברסקי

רבי יעקב ישראל טברסקי
מצבת הרב טברסקי
לידה	תקנ"ה
פטירה	י"ג אלול תרל"ו

הרב יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס (באידיש טשערקאס, תקנ"ה - י"ג אלול תרל"ו) היה בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, והיה נשוי עם בתו של אדמו"ר האמצעי; הרבנית דבורה לאה.

תולדות חיים

נולד בשנת תקנ"ה לאביו רבי מרדכי מטשרנוביל, כנכד לרבי נחום מצ'רנוביל.

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר אדמו"ר הזקן בביתו של הסבא רבי נחום מצ'רנוביל, ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם המגיד ממעזריטש שאמר: שהמלך המשיח יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב המגיד ממעזריטש היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, ": "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."" בתוך כך ניגש אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי^[1].

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של אדמו"ר הזקן בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, ה' בשבט תקע"א שאמר באותה ההזדמנות מאמר חסידות ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה ליאדי, שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו אדמו"ר הצמח צדק, והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. הרבי סיפר ^[2] ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות בגילוי אליהו. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות בגילוי אליהו, האיש נחל גם לצום ולהגיד תיקון חצות, לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה לגילוי אליהו.

שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר תיקון חצות, שפכו עליו מים והחלו לצעוק:"טהור, טהור, טהור..."

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. בשבת פרשת ראה תקצ"ו נערכו שמה נישואי בתו הרבנית חנה עם הרב יוסף יצחק בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר הצ"צ, הרב יעקב ישראל והרב מרדכי מטשערנאביל.

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב מרדכי דב מהורנסטייפל, שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

בשנת תרכ"א (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב מרדכי דוב שנקרא על שם ר' מרדכי מטשערנאביל ואדמו"ר האמצעי).

בי"ג אלול תרל"ו, נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל) לעיירת זקנו צ'רקס, ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: "יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, וחסידים לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר". "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו: ""... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן הסתלקותכם, תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..."."

וכך היה, ביום א' סיוון תרל"ו (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של אדמו"ר האמצעי, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג אלול תרל"ו הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

בחודש מנחם אב תשפ"ג גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה^[3].