יסורים
יסורים הינם טובה גדולה לנפש, מכיון שעל ידי כך היא ניצולת מדינה של גיהנום.
יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום
מסיבה זו על האדם לשמוח מאוד בקבלת היסורים, שכן אין ערוך והשוואה כלל בין היסורים כאן בעולם הזה, ליסורים בעולם הבא. הרמב"ן כותב שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של יסורים בגיהנום.
הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור השמש הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה בעולם הזה פועל בעולם הבא לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.[1]
קבלת היסורים
עצות בעניין קבלת היסורים
בתניא, מובאות בשלושה מקומות עצות בעניין קבלת היסורים: בפעם הראשונה, ניתנת העצה לקבל את היסורים בשמחה, וע"י כך יזכו לעתיד לבוא להכרת הטוב המסתתר בהם[2]; במקום אחר[3] מובאת העצה, "לפשפש במעשיו" ולראות את תוכנן הפנימי של היסורים - שה' ממרק חטאיו "כמשל מלך גדול הרוחץ צואת בנו", התבוננות זו מעוררת כמים אהבה לה', שתביא שגם מלמעלה תהיה האהבה מגולה ותתבטא בטוב הנראה והנגלה. המעלה באופן זה היא, שניתן לזכות כבר בעולם הזה לטוב הנראה והנגלה; עצה אחרת שניתנת בתניא[4], היא לדעת שהיסורים הם רק ניסיון לבדוק אם חפצו בעניני העולם וחיי הגוף, וכשעומד בניסיון, זוכה להתגלות טוב גלוי. המעלה באופן זה היא שאין צורך אפילו להמתין להתעוררות אהבה וכו'.
הרבי מסביר, כי שלושת העצות המובאות בתניא מביאות אמנם לביטול היסורים, אך אפילו על פי העצה השלישית נדרשת קודם העמידה בניסיון, ואילו פנימיות התורה, מסבירה ומגלה מיד את הטוב שבכל דבר בצורה גלויה[5].
היחס לבעל יסורים
כאשר הגיע פעם חסיד לליובאוויטש וזכה לקירוב גדול מאדמו"ר הצמח צדק למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך אדמו"ר המהר"ש, ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה ובאמונה על דרך המובא בגמרא[6] "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא עשיר מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו[7]
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הזקן, אגרת התשובה.
- ↑ לקוטי אמרים פרק כו.
- ↑ אגרת הקדש סימן כב.
- ↑ אגרת הקודש סימן יא.
- ↑ לקו"ש חלק א, שיחת פרשת בהר סעיף ח.
- ↑ מסכת ברכות ס ע"ב.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמ' ט-י.