זיווג שני
זיווג שני היא חתונה של אלמן או גרוש הנושא אלמנה או גרושה[1].
בהלכה ומנהגעריכה
אין נוהגים לעשות שטר תנאים, אלא מסתפקים בעשיית קנין על עצם ההתחייבות להינשא. עם זאת, במידה ובני הזוג רוצים לערוך שטר תנאים, יכולים לעשות זאת[2]. ועל דרך זה בנוגע לקבלת פנים[3].
בשונה מחתונה בזיווג ראשון שמקפידים לקדש דווקא תחת כיפת השמיים, בזיווג שני מעמידים את החופה בתוך הבית[4].
בזיווג שני יש להקפיד שהכלה תהיה טהורה בדווקא[5].
מברכים שבע ברכות רק בסעודה הראשונה הנערכת ביום הראשון.
זוג הנשוי בזיווג שני, נוהגים שלא ילוו כשושבינים את החתן והכלה המתחתנים בזיווג ראשון.
במשנת הרביעריכה
הרבי עודד את מי שהתאלמן להתחתן בזיווג שני, על פי מאמר חז"ל שולערב זרע זרעך', ובפרט בדורנו זה שמי שכוחו במותניו להביא להוספת נשמות בישראל ולחנך אותך בדרך התורה והמצוות, לאחר השמדות והגזירות שאירעו לבני ישראל בדור האחרון[6], ואף שעל פי הלכה כדאי להמתין י"ב חודשים, יש להתחיל בבירור וחיפוש מייד, כיון שבדרך הטבע לוקח זמן עד שמוצאים ומסכמים על פרטי החתונה וכו', כבר עובר הזמן ומתאפשר לקיים את החתונה[7], ומכיון שדרושה לכך סייעתא דשמיא, יש להוסיף ולהתחזק בלימוד תורה וקיום המצוות[8].
במידה ומדובר בגירושין, על האדם להשתדל לקבל מחילה גמורה מהמגורשת שלו לפני הנישואין[9].
הרבי הוסיף, שחשיבות החתונה בזיווג שני נוגעת במיוחד למי שעדיין יש לו ילדים קטנים, כיון שחלק מהמחוייבות שלו לגדל אותם בסביבה נורמלית, דורשת לדאוג להתחתן[10].
דעת הרבי היא שאף שבעבר נמנעו מזיווג שני וחששו מכך, בדורנו זה באם המדובר באשה כשרה, אין להימנע מזה[11].
הרבי מוסיף שהצלחת חיי הנישואין של הזיווג השני תלויים הרבה יותר במעשי הבעל מאשר בזיווג הראשון שאמנם יש למעשי הבעל השפעה אך אין זו ההשפעה הבלעדית[12].
בחסידותעריכה
ההבדל בין זיווג ראשון לזיווג שני הוא משל בחסידות להקדמת האתערותא דלעילא לאתערותא דלתתא, כיון שהזיווג הראשון מכריזים עליו מלמעלה, באתערותא דלעילא מבלי שהאדם יעשה מצידו מאומה, ואילו הזיווג השני הוא לפי מעשיו באתערותא דלתתא, ורק בהתאם למעשיו נמשך לו מלמעלה[13].
הקב"ה ובני ישראלעריכה
על פי דברי חז"ל שמתן תורה הוא מעין 'נישואין' בין הקב"ה ובני ישראל, מובא בחסידות ששבירת הלוחות וחטא העגל הם כעין גירושין, והלוחות השניות הם כעין 'זיווג שני', ועל דרך מה שכתוב במסכת סוטה שעוד קודם יצירת הוולד נגזר בשמים מה יהיה הזיווג ראשון של האדם, אך הזיווג השני הוא על פי מעשיו, על דרך זה גם לוחות שניות הם 'על פי מעשיו', על ידי כח התשובה.
על פי זה, כל זמן הגלות, ואפילו בזמן בית המקדש - הוא זיווג שני, והכל תלוי לפי מעשינו ועבודתינו, ודווקא השלימות של הזיווג שני הוא "יום שמחת ליבו", שלימות השמחה של הקב"ה עוד יותר מאשר בזיווג ראשון[14].
אצל רבותינו נשיאינועריכה
כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן עם האחיינית שלו, שטערנא שניאורסון, בת אחיו המבוגר רבי חיים שניאור זלמן, ובתוך ימי השבע ברכות חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. שנה לאחר מכן, פנתה הסבתא הרבנית שיינא, אלמנת אדמו"ר האמצעי, לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. אדמו"ר הצמח צדק בחר בבת הצעירה הרבנית רבקה והאחות הבכירה מחלה לאחותה הצעירה שתינשא לפניה.
הערות שוליים
- ↑ זו ההגדרה ההלכתית, וברוב ההלכות גם בחור הנושא אלמנה או גרושה, אך הנושא בתולה, אפילו אם הוא אלמן או גרוש - אין זה נחשב לזיווג שני.
- ↑ נטעי גבריאל שידוכין פרק כ"ו סעיף ח', שהביא בהערות שם מכמה גדולי ישראל שנישאו בזיווג שני וכתבו שטר תנאים גם בזיווג זה.
- ↑ בתים לבדים סימן ח' סעיף א'.
- ↑ עזר מקודש סימן נה, א. שולחן העזר חלק ב' כט, ד סק"ט. פתחי תשובה סימן סב סק"א. ליקוטי מהרי"ח סדר נישואין.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן שלט, ח. שולחן ערוך אבן העזר סימן סד סעיף ה'.
- ↑ אגרות קודש חלק ה' אגרת א'שלז.
- ↑ חלק י"ז עמוד פח.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב עמוד מו.
- ↑ אגרות קודש חלק ח' עמוד שטו. חלק טו עמוד שנה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 515.
- ↑ אגרות קודש חלק א' אגרת ב'תתמו. חלק ג' אגרת תכז.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד תלט.
- ↑ ספר המאמרים אערת"א עמוד עז, ועוד.
- ↑ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק דא"ח צמח צדק ערך זיווג עמוד סט.