חוצנים

חוצנים או חייזרים הוא כינוי ליצורים שייתכן שקיימים ומקורם אינו בכדור הארץ. יש רמזים בתורה לקיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך הם לא יכולים להיות תבוניים ובעלי תרבות.

בתלמוד

בגמרא^{[דרוש מקור]} על הפסוק ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה", נכתב ש"מרוז" הוא כוכב שבשונה משאר הכוכבים שבאו לעזרת ישראל תושבי כוכב זה לא באו לעזור, רש"י גם מזכיר פירוש בספר שופטים, ומביא אותו ראשון.

בתורת הרבי

על אף שהנושא אינו נוגע ישירות לקיום תורה ומצוות, התייחס הרבי לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן ייתכן שקיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים

בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ לכדור הארץ, עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!^{[דרוש מקור]}".

בנוגע למהותן של אותן ציוויליזציות, כתב הרבי, כי ללא ספק מדובר ביצורים הנחותים מדרגתינו אנו, כיוון שאנו קיבלנו את התורה, ואילו הם - לא קבלוה.

במענה לשאלה של פרופסור יהודי "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך: "בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי בחירה חופשית "מין זה של אדם.. יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם.

והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.

"מכאן, שאם מניחים שישנם במקום כלשהו בתבל יצורים נבונים, חייבים לומר שיש להם תורה - וזה לא ייתכן: לא ייתכן שהתורה של אותם יצורים נבונים היא תורה אחרת, שונה משלנו, כי התורה - תורת אמת - יכולה להיות רק אחת. מאידך, גם אי-אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה שניתנה לנו, שהרי סיפור מתן תורה לעם ישראל על כדור הארץ מתואר בתורה עצמה בפרטי פרטים, כשתשומת לב רבה מוקדשת בה לפרטים אלו, באשר הם משמעותיים ביותר לגבי עצם הבנת התורה".