לוי יצחק מברדיטשוב

רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק - כ"ה בתשרי תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.

תולדות חיים

נולד בשנת ה'ת"ק בעיירה הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.

בשעה שנולד אמר הבעל שם טוב לתלמידיו כי ירדה נשמה גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עילוי מיערוסלאוו" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.

ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל המגיד ממזריטש, ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.

בשנת תקכ"ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת תקכ"ה נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת תקל"א נתמנה לרבה של פינסק. המתנגדים בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).

בתמוז תקמ"ה עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת הכתר של רבי לוי יצחק מברדיטשוב בימים נוראים היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. רבי חיים מבריסק אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה, וזקני החסידים מאד התפעלו מכך^[1].

ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני חסידים, חיבר סגולה להצלחה.

מחותנו של האדמו"ר הזקן

ערך מורחב – החתונה הגדולה בז'לובין

הוא היה מחותנו של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי נישאה להרב אליעזר דערבארימדיקער, בנו של רבי מאיר מברדיטשוב (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובערב שבת פרשת נשא בשנת תקס"ז התקיימה החתונה בז'לובין. בחתונה השתתפו הן אדמו"ר הזקן והן ר' לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בז'לובין. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה"ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית ביילא בת אדמו"ר האמצעי שהתקיימה בליאדי בערב שבת פרשת בשלח תקס"ח.

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער ^[2] לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז. כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה^[3].

בשנת תק"ע לאחר הסתלקותו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.

מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.

ציונו של רבי לוי יצחק

אחרי הסתלקותו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו 'ציון' מיוחד, בזמן השואה כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן מגיפת הקורונה בשנת תש"פ.

בשנת תשע"ח טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. ובקיץ תש"פ נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני^[4].

בשנת תשפ"ב ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב^[5].

מתורתו

אדמו"ר הצמח צדק שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו "לכן ענקתמו גאוה" בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר ^[6].

ספריו

קדושת לוי על התורה.
בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת תשס"ב, שאר החידושים עדיין לא נדפסו.

ניגוניו

תפילתו

תפילת הרב מברדיטשוב הקנתה לו פירסום רב והודפסה בכל סוגי הסידורים הן של החסידות הן של המתנגדים הן של יהדות ספרד, הרה"ק מברדיטשוב חיבר תפילה לאומרה במוצאי שבת ג' פעמים וסגולתה להצלחה לכל השבוע. וזו נוסחתה;

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

לקריאה נוספת

אוהב ישראל, קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, בתוך שבועון בית משיח גיליון 713

רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.