אתערותא דלתתא
אתערותא דלתתא (נקרא גם "מים נוקבין") היינו - 'התעוררות מלמטה'. פעולתו של האדם שמצד עצמו מתעורר ונמשך לקרבת ה'.
אתערותא דלתתא הינו בעצם שם כללי לעבודת ה' של האדם, אשר הוא מיסודי החסידות, דהיינו בירור המידות, אתכפיא, אתהפכא, וכו'. פעמים שהאדם נזקק לאתערותא דלעילא על מנת להתחיל בעבודה - נתינת כח. אך את עיקר העבודה על האדם לעשות בכוחות עצמו, וביגיעה קשה.
לאחר שהאדם מתעורר ועובד בעצמו, זוכה לקבל גילויים נעלים מלמעלה, ובחסידות מובא רבות דוגמה לשלבי ה-אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא, מיציאת בני ישראל ממצרים שיציאתם הייתה משיא הטומאה וללא כל עבודה מצד עצמם, היה זה רק הוצאתם ממקום הטומאה ולא פעל שינוי במהותם של בני ישראל. אך לאחר מכן מיד התחיל ספירת העומר שבני ישראל התחילו לעבוד בכוחות עצמם לברר את מידותיהם, ולזכך את עצמם, ובכל שבוע מספירת העומר ביררו ותיקנו מידה אחת מתוך שבעת המידות עד אשר היו שלמים ומוכנים.
בהשאלה: ענין חסידי שהחל ביוזמת החסידים וקיבל לאחר מכן את אישורו של הרבי. כמו למשל נסיעה לקבוצה ועוד.