מים
המונח "מים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מים (פירושונים).
מים הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד ספירת החסד. בחסידות מבואר כי מקור האהבה העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ומים התחתונים.
בקבלה ובחסידות
במקורם המים נמשכים מספירת החכמה[1].
מים העליונים ומים התחתוניים
| ערך מורחב – מים התחתונים |
ביום השני לבריאת העולם, ברא הקב"ה את המים, וחילקם למים העליונים ומים התחתונים, שמים וים. בתיקוני זהר[2] נאמר על המים התחתונים: "מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא". (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).
בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.
מים נוקבין
|
| ערך מורחב – העלאת מיין נוקבין |
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש אהבה מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו מים נוקבין שהם מצד המקבל, והיא בבחינת אור חוזר מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה אהבה ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.
התורה
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת והה' חסדים הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי החלב המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות (חג"ת נה"י) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו החב"ד.
במסכת תענית נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה.
בהלכה ומנהג
שתיית מים
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"[3]. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל[4].
מים אחרונים
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. הרבי הריי"צ נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים
מים שלנו
|
| ערך מורחב – מים שלנו |
לצורך אפיית המצה יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו להחמיץ את הקמח.
מקווה
|
| ערך מורחב – מקווה |
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים
ניגונים
כאיל תערוג לאדה"ז
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן) |
ניגון זה שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.
ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
— תהלים מב, ב. דברים ו, ח
כאיל תערוג להצמח צדק
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק) |
שגור היה אצל אדמו"ר הצמח צדק ניגון דבקות זה.
ניגון זה הוא ניגון י"ד בספר הניגונים.
מילות הניגון הן:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...
— תהלים מב, ב-ג
פלגי מים
|
| ערך מורחב – ניגון פלגי מים |
הניגון פלגי מים מקורו מיהודי גרוזיא ונרשם מפי החסיד ר' סנדר מנקין.
ניגון זה הוא ניגון רס"ו בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"פלגי מים תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".
על הסלע
|
| ערך מורחב – ניגון על הסלע הך |
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה.
ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"על הסלע הך ויצאו מים".
— נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת