צום גדליה

צום גדליה הוא יום תענית שנקבע ביום ג' בתשרי לזכר מותו של גדליה בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה שנשארו בארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. כאשר חל ג' תשרי בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, ד' בתשרי.

בביאת המשיח, יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.

אירועי היום

האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא ירמיהו. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.

מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בתנ"ך:

וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים

— מלכים ב' כה, כה ואילך

אמרו חז"ל, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".

הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.

מנהגי צום גדליה

אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני ראש השנה. כך נוהגים ב-770. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". בתפילת מנחה קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח).

הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר דברי כיבושין ביום התענית לאחר תפילת מנחה.

על פי נגלה צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו לזכר החורבן ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. אף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי תורת הקבלה התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי האריז"ל חשוב מאוד לצום ביום זה.

יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב שניאור זלמן גוראריה שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית^{[דרוש מקור]}.

בחסידות

הרבי אומר ששמו של "גדליה" הוא מלשון גדלות - וכיון שיום זה נקרא על שם גדליה, הרי זה מראה שהיותו של יום זה "יום רצון לה'" - מתחזקת וגדלה יותר מבשאר הצומות. כמו כן אמר הרבי שביום זה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש.

בשיחה המוגהת משבתות נצבים-וילך תשנ"ב, מביא הרבי בהערה כי ב' הימים של ראש השנה הם בחינת 'יחיינו מיומיים' וצום גדליה קשור עם הגאולה במיוחד היות והוא בחינת 'ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו'.

קישורים חיצוניים

• צום גדליה באתר צעירי חב"ד
• הלכות ומנהגי חב"ד לצום גדליה, באתר צעירי חב"ד

• הרבי קורא את ההפטרה  •  הרבי בצום גדלי התשנ"ג
• עד כמה חמור צום גדליה?, הרב ברוין