ניגון ארבע בבות
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון המרכזי והעמוק מבין ניגוני חסידי חב"ד. חובר על ידי אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש ושיכללו לאחר התמנותו לרבי.
ארבעת קטעי הניגון (בבות) מקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים[1], כגון: שלושת הרגלים, פורים[2], י"ט כסלו, י"ב תמוז, ימי הסליחות[3] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות.
בהזדמנות מסויימת אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה על הניגון: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור]. כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד.
כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים:
- בבא ראשונה
מקבילה ל:
- עולם רוחני - אצילות.
- אות משם הוי' - יו"ד.
- דרגה בנשמה - נפש.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
- בבא שניה
מקבילה ל:
- עולם רוחני - בריאה.
- אות משם הוי' - ה"א (עילאה).
- דרגה בנשמה - רוח.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
- בבא שלישית
מקבילה ל:
- עולם רוחני - יצירה.
- אות משם הוי' - וא"ו.
- דרגה בנשמה - נשמה.
- אור אלוקי - סובב כל עלמין
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
- בבא רביעית
מקבילה ל:
- עולם רוחני - עשיה.
- אות משם הוי' - ה"א (תתאה).
- דרגה בנשמה - חיה (יחידה).
- אור אלוקי - עצמות.
בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
- ↑ ספר השיחות תרפ"ח, עמ׳ 12.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85 86.