בירה (בית המקדש)

ערך זה עוסק במבנה בירושלים הקשור לבית המקדש. אם התכוונתם למשקה אלכוהולי המיוצר מתסיסת שעורים, ראו בירה (משקה).

בירה הוא כינוי המופיע רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל כאשר המשמעות המילולית של 'בירה' במובן הרחב היא מערכת מבנים גדולה ואף עיר שלימה (דוגמת 'שושן הבירה'), ובמשמעות המצומצמת - בניין גבוה או מבנה מפואר ורחב ידיים^[1].

בחז"ל אנו מוצאים את הביטוי 'בירה' במשמעויות שונות הקשורות לבית המקדש, הר הבית וסביבותיהם, לצד הלכות שונות הקשורות ל'בירה', ולהבנת המשמעות המדוייקת בכל אחד מהמקומות, ישנה השלכה הלכתית.

בירהעריכה

המדרש מספר בנוגע לאברהם אבינו משל כיצד הכיר את בוראו, כאשר הקב"ה מכונה במשל בשם 'בעל הבירה': "לאחר שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלי מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה^[2].

דוד המלך אומר על בנין המקדש: 'וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לה^[3], וכן אומר לשלמה בנו: 'וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי'^[4].

במשנה מופיעים הלשונות בנוגע למקדש וסביבתו: 'בית הבירה', 'לפני הבירה', ו'על פני הבירה', וכבר בזמן הגמרא נחלקו האמוראים האם הכוונה למשמעות המצומצמת של מבנה מסויים, או במובן הרחב של בית המקדש כולו^[5], להלן המשמעויות השונות שניתנו ל'בירה':

א. ההיכל. 'אירע קרי לאחד מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה'^[6].

ב. העזרה^[7].

ג. מגדל או מבנה אחר בהר הבית^[8].

ד. הר הבית כולו^[9].

ה. מגדל בהר הזיתים^[10].

ו. העיר ירושלים כולה (כדוגמת 'שושן הבירה')^[11].

אחד הנידונים ההלכתיים הקשורים להבנת המושג 'בירה', הוא בשריפת בשר קרבן פסח, ושריפת הנותר משאר קדשים קלים שנותרו בסיום העליה לרגל, שיש לשורפן 'לפני הבירה'.

הערות שוליים

↑ ראה טור חו"מ, מכירה יד: בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו.
↑ מדרש רבה בראשית לט.
↑ דברי הימים א כט, א.
↑ דברי הימים א כט, יט.
↑ מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה רבי שמעון בן לקיש אמר כל הר הבית קרוי בירה (ירושלמי פסחים ז לה.). אמר רבה בר בר חנה מקום היה בהר הבית ובירה שמו ור"ל אמר כל המקדש כולו קרוי בירה (יומא ב.).
↑ תמיד א, א. וביארו הפרשנים שם, שהכוונה למחילה ההולכת תחת ההיכל (אך יש המפרשים שאין הכוונה רק להיכל אלא המחילה היתה הולכת תחת המקדש כולו כדלהלן בהערה הבאה.
↑ כפירוש הרמב"ם על המשנה בתמיד שבהערה הקודמת, וכן בדברי 'המפרש' למשנה שם, שהמחילה יצאה מבית המוקד והלכה תחת הבירה שבהר הבית, ואילו הפתח שלה נפתח להר הבית. וראו להלן 'על פני הבירה', ש'בירה' ענינה חומת העזרה.
↑ דעת רבי יוחנן, ירושלמי פסחים ז, ח. ביומא ב, א. ובזבחים קד, ב.
↑ דעת ריש לקיש ירושלמי פסחים ז, ח.
↑ פסיקתא רבתי יד: מגדל היה עומד בהר הזיתים והיה שמו 'בירה'.
↑ פסיקתא רבתי יד 'ריש לקיש אמר: כל העיר נקראת בירה'.

[1] ראה טור חו"מ, מכירה יד: בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחים לתוכו.

[2] מדרש רבה בראשית לט.

[3] דברי הימים א כט, א.

[4] דברי הימים א כט, יט.

[5] מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה רבי שמעון בן לקיש אמר כל הר הבית קרוי בירה (ירושלמי פסחים ז לה.). אמר רבה בר בר חנה מקום היה בהר הבית ובירה שמו ור"ל אמר כל המקדש כולו קרוי בירה (יומא ב.).

[6] תמיד א, א. וביארו הפרשנים שם, שהכוונה למחילה ההולכת תחת ההיכל (אך יש המפרשים שאין הכוונה רק להיכל אלא המחילה היתה הולכת תחת המקדש כולו כדלהלן בהערה הבאה.

[7] כפירוש הרמב"ם על המשנה בתמיד שבהערה הקודמת, וכן בדברי 'המפרש' למשנה שם, שהמחילה יצאה מבית המוקד והלכה תחת הבירה שבהר הבית, ואילו הפתח שלה נפתח להר הבית. וראו להלן 'על פני הבירה', ש'בירה' ענינה חומת העזרה.

[8] דעת רבי יוחנן, ירושלמי פסחים ז, ח. ביומא ב, א. ובזבחים קד, ב.

[9] דעת ריש לקיש ירושלמי פסחים ז, ח.

[10] פסיקתא רבתי יד: מגדל היה עומד בהר הזיתים והיה שמו 'בירה'.

[11] פסיקתא רבתי יד 'ריש לקיש אמר: כל העיר נקראת בירה'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]