נח אלטשולר
ר' נח אלטשולר היה גיסו של המגיד ממזריטש וסבו של אדמו"ר הצמח צדק. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' יחיאל הלל אלטשולר, מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך[1].
תולדות חיים
ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך מוהילב, בצעירותו דבק ברבי מנחם מענדל מויטבסק והיה מחסידיו הנאמנים[2]. בנוסף לכך היה מקורב מאד לאדמו"ר הזקן.
ר' נח נשא את רוחמה[3] אחותו של המגיד ממזריטש[4].
היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה[5].
המסורות אודות אחרית ימיו
בשנת תקל"ז הצטרף למסעו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ ישראל.
א. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה[6].
ב. במסורת ליובאוויטש מסופר[7] שבדרכו לארץ הקודש נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לארץ ישראל. בבית דין של מעלה הציבו לפניו את שתי הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם אדמו"ר הזקן כן יהיה גם עתה. אדמו"ר הזקן הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמו"ר הזקן הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צעקה: "אוי רבי"!.
ג. בבית רבי מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאוד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא לטבריה לרבו.
ד. בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר הבדלה ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.
ה. לפי גרסת רבי נחמן מברסלב[8] הוא עלה בריא ושלם לארץ הקודש וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כשד"ר לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעולם הזה מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רבי מנחם מענדל, והוליכוהו ורבי מנחם מענדל תיקן את נשמתו.
משפחתו
- אשתו, רוחמה אחות המגיד ממעזריטש בתו של מו"ה ר' אברהם.
- בנו, רבי שלום שכנא אלטשולר, אבי אדמו"ר הצמח צדק.
- בנו, ר' יהושע אלטשולר.
- בנו, ר' יצחק אלטשולר[9].
- אחיו, ר' יהודה אלטשולער (חאנין) (בנו ה"חוזר" אצל הצ"צ ר' מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין).
- חתנו, ר' יוסף אשבל, בנו של ר' ישכר דב אשבל רבה של ליובאוויטש.
קישורים חיצוניים
- ר' נח אלטשולר, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 613 שמיני תשפ"א (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב ישעיה הורביץ בספרו "עדן ציון" (ועיין גם בספר מגדל עז), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. בהיכל הבעש"ט גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב יהושע מונדשיין קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.
- ↑ בית רבי לר 'חיים מאיר היילמן, ברדיטשוב תרס"ב, חלק א' פכ"ד עמ' 116.
- ↑ לע"ע לא נודע המקור לשם זה
- ↑ ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזוו"ש (והוא סיפר את זה לרבי ביחידות). מתוך צילום הכתי"ק הנדפס בקונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.
- ↑ עדות צאצאיו, משפחת אשבל.
- ↑ 'הד החינוך' תרצ"ט חוברת ג'.
- ↑ ספר ניצוצי אור חלק א' - תש"ו בשם ר' שמואל לויטין
- ↑ חיי מוהר"ן ירושלים תשמ"ה סימן ק"א
- ↑ כך ציין בעבודתו החוקר והגנאלוג ד"ר יצחק אלפסי בספרו אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת ירושלים, חלק א' - תשמ"ו, חלק ב' - תשס"א, חלק ג' - תשס"ה.