דבר מלכות אחרון של פסח (ב')
| " | ויה"ר שתקויים התפלה שמתפללים מיד לאחרי ספה"ע: "הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו" – "לפי שעכשיו אין אנו סופרין אלא זכר למקדש . . לפיכך מתפללין שיבנה בית המקדש ונקיים המצוה כתיקונה". | " |
דבר מלכות אחרון של פסח (ב') הינה חלק משיחה שאמר הרבי בהתוועדות אחרון של פסח (בסעודת משיח) תנש"א, והגיהה במיוחד כהשתתפות ב"כינוס תורה" באסרו חג.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה
מצוות עשה מן התורה שיספור כל אחד מישראל "ממחרת היו"ט" של פסח שבעה שבועות ימים "תמימות תהיינה", כהכנה לקבלת התורה בחג השבועות.
במילה "תמימות" ישנם ג׳ פירושים שבעצם הם ענין אחד רק שמגיע בג׳ שלבים:
קודם כל "מעשה" המצווה (לעיכובא) שהימים יהיו "תמימים במניינם" - היינו לספור מהלילה במשך 50 יום שלמים. ובגלל צווי התורה, האדם (גברא) פועל שספירת הימים תהיה "מציאות" בעולם (ונפקא מיניה לעבד שנשתחרר, קטן שהגדיל וגדולים כשיבוא משיח).
ואח"כ נוספת שלימות ב'תוכן' המצווה (שאינה מחייבת בכל שנה) - שהשבתות עצמם יהיו שלמים כ"ימי בראשית" – כאשר היו"ט חל בשבת וסופרים מתחילת השבוע, שהעניין בזה, שמציאות הזמן (חפצא) שהינו אחד מגדרי העולם (מקום וזמן) יהיה ניכר ל"מציאות חשובה" בגלל צווי התורה.
תכלית השלימות תהיה "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" - בזמן שבית המקדש קיים, שנקיים את מצות ספירת העומר בפועל ובשלימות ביחד עם הקרבת העומר, שאז קיום המצווה פועל שגם גדר העולם (ספירת הזמן) נעשה בתכלית השלימות והימים נעשים קדושים "חפצא דקדושא".
ויהי רצון שתקויים התפילה "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו" ולא רק כתקנת חכמים "זכר למקדש" אלא נקיים המצווה "כתיקונה" (גם כמשיח צדקנו יבוא באמצע ימי הספירה) ויהיה שלימות משולשת בגאולה השלישית ובבית המקדש השלישי[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ סיכום הדבר מלכות ע' 59.