המשך והחרים

המשך והחרים תרל"א הוא ההמשך הראשון של מאמרי חסידות מאדמו"ר המהר"ש.

ההמשך כולל שתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מדיבור המתחיל "והחרים ה' את לשון ים מצרים", שביעי של פסח תרל"א, ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" חג השבועות תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת ה'תש"ה על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרים קה"ת באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' שמואל סופר. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות מגוף כתב יד קודש של אדמו"ר המהר"ש^[1] ההמשך נדפס בשם לקוטי תורה - תורת שמואל שער ב'.

אודותיו

הרבי ביאר^[2], שעניינם של המשך והחרים וכן של המשך וככה תרל"ז קשורים עם עניינו של אדמו"ר המהר"ש - לכתחילה אריבער. וזהו הטעם שהתחלת אמירתם הייתה בחג הפסח שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "המשכים" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת^[3]. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מסדר. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של לכתחילה אריבער^[4].

ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת תש"ה, נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"המשך" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות: "הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים".