דוב בעריש וידנפלד
רבי דב בעריש ווידנפלד הידוע יותר בכינוי הגאון מטשיבין (מטשעבין) (ה' שבט תרפ"א - י' חשוון תשכ"ו) היה מחשובי הרבנים בפולין, ולאחר עלייתו לארץ הקודש ייסד את ישיבת 'כוכב יעקב - טשעבין' בירושלים, ועמד בראשה.
תולדות חיים
נולד בה' בשבט תרמ"א בעיר הרימלוב שבפולין. אביו היה רבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו, שהיה רב העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שקד שעות רבות בלימוד תורה והתפרסם בכל רחבי פולין בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו"רי פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.
למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל בתרע"ח נאלץ בעל כרחו לקבל משרת מורה הוראה, ובשנת תרפ"ג התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו) שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין בתרצ"ט התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שבברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.
נכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה בתש"ג בלבוב כאשר ברחו, נמסרה למיילדת פולנייה בשם סקריביילא על תנאי לקבל אותה חזרה אחרי המלחמה, אך לאחר המלחמה לא הצליחו לשחררה, הרבי הריי"צ[1] השתדל לפדותה ושלח את הרב שלום מענדל קלמנסון להשתדל לפדותה. אך כפי הנראה המיילדת מסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה.
בקיץ ת"ש נעצר בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד תורה בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת תש"ג הועבר לבוכרה, ובשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה והגיע לארץ ישראל עם משפחתו ששרדה עמו.
בארץ זכה למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד החזון איש והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדור". הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.
הוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון.
פועלו
בירושלים ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שכיהן עד אז כראש ישיבת תומכי תמימים בלוד לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן על ידי הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.
קשריו עם הרבי
לאחר שהרבי קיבל את הנשיאות בי' שבט תשי"א, שלח לו הגאון מטשעבין מברק ברכה:
לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד.
כאשר ביקרו אותו י"ב אברכים משלוחי הרבי בשנת תשט"ז, קיבל אותם בסבר פנים מיוחד, וביקש להזכיר את שמו ושם אמו לפני הרבי.
הרב חיים גוטניק סיפר, שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על הרבי שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.
כאשר ביקר ה'פני מנחם' מגור אצל הרבי, גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.
הרב יוסף בוקסבוים סיפר[2] שבעת ששוחח פעם עם הרבי אודות אי-ביקורו בארץ ישראל התבטא הרבי ואמר כי אילו היה בא, אחת הסיבות הייתה כדי לפגוש את שכנו של הרב בוקסבוים, הגאון מטשעבין...
נפטר בחודש חשוון תשכ"ו.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 151.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש מהוריי"צמ מתאריך כ"א טבת תש"ז, חלק יז אגרת ו'תרנא. (במהדורה שנערכה על ידי הרב שלום דובער לוין).
- ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד בקיץ תשס"ה